שיר-ילדים :)

חברה ביקשה ממני לכתוב שיר על הסטיה המשותפת (לשתינו, כנראה) לזכרים צעירים. אני חברה טובה אז כתבתי. בעלי הכישרון שביניכם מוזמנים:
א- לתת שם הולם ליצירה
ב- להלחין, לעבד, לסמפל, לקמפל
ג- כל הזכויות שמורות
ד- וגם התמלוגים!
ה'- הוא המלך


לקום בבוקר
עם כאבי שרירים
לעלות על אוטובוס
כי הדלק הוא לעשירים
ושם, זקנים, נשים וילדים
ולעזאזל, כמה חיילים חמודים!

בני עוולה.
גיזרתם עוד רותחת
ריבועים בבטן
ועיגולים בתחת
המדים מתגהצים על השרירים
כמה קל לשכוח
שהם רק בני עשרים

פזמון:
הוא לא חוקי!
הוא לא חוקי.
הוא רק ילד קטן
עם רובה ענקי
הוא לא חוקי!
הוא לא חוקי
ואם תמשיכי ככה
בסוף תבכי

הנה עוד עלם חמד
את לאט מתהפנטת
לזיפים הצעירים
על לחיו המשוזפת
הוא שולף את האייפון
את על סף עילפון
מי היה מאמין
שהוא עוד בתיכון
פזמון: הוא לא חוקי....

לסיום, מה אומר
ומה אדבר
הנוער של היום
פשוט מבוגר יותר
הוא קורץ, הוא הורס
הוא מושך ומפתיע
והוא בעיקר
חצוף במפגיע
חוקי או לא,
תנסו אותי לעצור
כי אני לא עוצרת
גם כשאדום ברמזור!

פזמון: הוא לא חוקי...

 

3 Response to "שיר-ילדים :)"

  1. אה, ואם מישהו גם רוצה שאני אכתוב לו שיר, הוא מוזמן לתת נושא. אם אתחבר אליו אז בכיף... (לנושא, לא למבקש).

    אין ספק, את משהו מיוחד

    אלינוריגבי says:

    "צוּרוֹת בצרורות".

    (רמיזות: צרות בצרורות, לצורות שהזכרת, צרורות של אקדח, וממתי אני מסבירה את השנינויות של עצמי)

Post a Comment

powered by Blogger | WordPress by Newwpthemes | Converted by BloggerTheme