אחד חילוני מחוזק בבקשה / חלק א'


חברה שלי, דתיה, יוצאת עם חילוני. מיטב חברותי נפלו בחילוני בשלב כלשהו בחייהן הבוגרים. אפילו אני יצאתי פעם לאיזה שני דייטים עם חילוני, בחור שעובד בחברה שבה אני עובדת, אשר שבה את ליבי בצ'ארם החילונים החתיכי שלו ובהבטחה שיראה לי את הקעקוע הקטן שעל שכמו ביום מן הימים.
ככלל איני נוהגת לעשות זאת, אני מבכרת מפגשים רומנטיים עם סרוגי כיפה על פני מפגשים רומנטיים עם דתל"שים, אם כי מעדיפה דתל"שים על חילונים וחילונים על שומרונים ושומרונים על איסיים ואיסיים על גויים אתאיסטים וגויים אתאיסטים על פני גויים מונותיאיסטים וגויים מונותאיסטים על פני גויים פוליתאיסטים וגויים פוליתאיסטים על מכשירים חשמליים ו... סתם נו. מכשירים חשמליים זה לחלשות!
בכל אופן, ההיכרות של עלמות דתיות עם זכרים חילונים לעולם תהיה בלתי אמצעית ומסעירה - היכרות בעבודה/לימודים/אירוע חברתי וכיוצ'ב. כתוצאה מכך אפקט ההתאהבות חזק יותר, שכן אין המדובר בעוד שידוך עקום שהגיע מאחותך החרדית הנשואה ("הוא אמר שהוא מחפש בחורה שמקפידה על גרביים, אני לא מבינה מה הבעיה שתתחילי להקפיד על זה. מה, בגלל זה לא תיפגשו?") או דרך אתר הכרויות שורץ בחורים מפתיעים.
אבל!
בלב של כל בחורה דתיה נמצאת תמיד השאיפה הכמוסה שהחבר החילוני שלה יתקרב לאיך שהיא חיה, ולמה שהיא אוהבת עושה מקיימת ושומרת – כלומר לדת.
אנחנו לא רוצות לשנות את זה שאתם חתיכים, אחינו החילונים. אנא אל תעברו לדגמ"חים וסנדלי שורש עם גרביים. אנחנו גם לא רוצות לשנות את האופן הטבעי והמקסים שבו אתם יוצרים קשר עם בנות, ואת הביטחון העצמי שאתם מקרינים בקשר, משהו שהרבה פעמים חסר באופי הגברי של בחורינו הצנועים והחסודים.
ועל זה שאתם לא מתפללים שלוש פעמים ביום חול, ארבע פעמים בשבת ובמועד וחמש פעמים בכיפור - אנחנו מוכנות לסלוח. גם על זה שאתם הולכים עם חבריכם השייגעצים לחופים מעורבים (טפו) אנחנו יכולות להבליג.
אבל שמירת שבת, כשרות, איזו ברכה פה ושם, ביקורי נימוסין בבית הכנסת, הנחת תפילין... אין דתיה שיוצאת עם חילוני שלא חולמת בלילה ומתפללת לאלוהים שהחבר שלה יקום בבוקר, ובאופן ספונטני, רצוני ועצמוני לחלוטין יתחיל לכרוך את עצמו ברצועות שחורות מעור (וככל שיכרוך אותן חזק יותר כך יעמיקו על אמתו סימני הכריכה – זהו הקעקוע היהודי היחיד שמותר והוא סקסי בטירוף רבותי), וכל זאת אגב מלמול טקסטים עתיקים.
על הסיטואציה הזוגית המאתגרת והכלל לא פשוטה הזו הזו כתבתי דואט, המבוסס על שירו של שלום חנוך, "לאט לאט". בסוף השיר יצורף לנוחותכם יפים שלי, כרגיל, מילון המושגים המקוצר לחילוני המצוי שיסביר למי שצריך את המושגים הדוסים השזורים בטקסט.
ואיה המזמור? בעז"ה (=בעזרת השם) בפוסט הבא...!

בינתיים קבלו את המקור, והתאמנו נא בזמזום המנגינה!

דיכאון טרומולדת שמח לי ו/או גיפט ליסט לכל מאן דבעי



יש לי ב-26.7 יום הולדת (אני מסרבת לציין פה מפורשות את גילי. רק אגיד שאני ל"א מאמינה שהגעתי לגיל הזה בלי 3 ילדים ובית ברשפון, ודי לחכימא). את הדיכאון לקראתו התחלתי כבר לפני יותר מחודש.
ובכן חברים, יש לזכור שדיכאון הוא דיכאון הוא דיכאון, ולכן דברי חנופה, כיבושין ושאר מחמאות, מוגזמות ככל שיהיו ("ג'וני דפ? אני לא חושבת ששם המשפחה דפ היה הולם אותך בלאו הכי. מה זה טלי דפ? מה את, קיטעת הברות?") יתקבלו בכל עת, רצוי בכתב למען אזכור אוכל לקרוא בהן בכל שעת דחק.
אבל טקסט זה רק חלק מהמתנה. חלק חשוב שלא ניתן לוותר עליו אבל רק חלק!
שכן אודה ולא אבוש:
אני חובבת מתנות. על פי הפסוק: "עֹכֵר בֵּיתוֹ בּוֹצֵעַ בָּצַע; וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה" (משלי טו כז) אני כנראה לא אזכה להרבה ימי הולדת, כך שאנא - נצלו את ההזדמנות הנפלאה שניתנה לכם להכירני בחיי ופנקו אותי עוד היום!
על מנת להקל עליכם את החיטוט, החיפוש, הפשפוש ולחסוך לי ללכת להחליף עוד מתנה לא שימושית, הכנתי עבורכם רשימה מסודרת, שתשמש אתכם נאמנה לכל חג, מועד, אירוע, יום האישה, יום הנכבה, יום האהבה לטלי דרלינג וכיוצ'ב.
אציין שהרשימה מיועדת לזכרים ולנקבות מכל סטטוס שהוא: מכרים, ידידים, קולגות, חברים, מוקירים, קוראים נאמנים, מעריצים וירטואליים, מאהבים, חיות מחמד, ובויפרנדז.
השוס ההיסטרי רבותי? אפשר להביא לי
מתנות שלא עולות כסף!
כי אני אישה ירוקה. נכון, אדום יפה לי יותר, אבל אני אישה ירוקה, הווה אומר: שדברים יד שניה משמחים אותי באותה מידה כמו יד ראשונה. לכן אין יותר תירוצים של "לא הספקתי לקנות לך"!!!
מה אשמח לקבל מידכם השניה?
1-  ספרים. ספרי מופת, ספרי שירה וספרי ילדות עתיקים. בשום צורה פנים ואופן לא יוכי ברנדס/נעמי רגן/ספרות נשים רומנטית דביקה.
דוגמאות לספרים? אשמח לקבל את "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים" ובכלל את סידרת "חתול תעלול" חוץ מהספר הראשון שכבר יש לי. בכלל, ספרים שבהם השם טלי מופיע תמיד יעשו לי את זה באופן מיוחד. גם את "סיפור על אהבה וחושך", "מיץ פטל", "אם יש גן עדן" ו"מאדאם בובארי" (את שלושת האחרונים קראתי אבל הייתי רוצה אותם גם על המדף שלי), שירי רחל/שירי מאיר אריאל, ואם למישהו יש בבית את הספר של "פרפר נחמד" שיצא אי שם באייטיז – אני מחפשת אותו כבר שנים!
אבל באמת שכל ספר איכותי יתקבל בברכה (ולא, מיכל שלו לא איכותית בעיני). רק אל תשכחו הקדשה, איזה פתק קטן בתוך הספר, ככה, בשביל הנשמה J. ולא לקנות לי שום דבר חדש שקשור בספרים! יד שניה, היישר מספרייתכם, גם קצת מג'וייף, ישמח אותי יותר.

2-  חיות פרווה. בכל בית שמכבד את עצמו יש בובות פרווה משומשות. אז למעט דובים, כל חיה תתקבל בברכה: ג'ירפות! שפנים! פרות! כלבים! חתולים! דגים! שועלים! נמרים! וכמובן: אריות!

3-     ברביות ובגדים של ברביות. אבל רק ברביות אמיתיות! של MATTEL.

4-     סרטים שכבר ראיתם (אני מניחה) וצרובים לכם על דיסקים. כי אני עוד לא ראיתי כלום...

5-     מיניאטורות. אני אוהבת גירסאות מוקטנות של דברים, כסאות קטנים. שולחנות. אגרטלים. כלי חרסינה זעירים. ונעליים כמובן!
                          
וכעת למתנות שלא עולות הרבה כסף אבל שוות זהב:
1-     מתלה לעגילים. הכוונה לדבר כזה: http://www.woodwitch.com/photos/eh5full.jpg

2-     ספאאאאא! כל עיסוי יתקבל בברכה. סתם ג'קוזי לא מעניין אותי, אל תטרחו.

3-     הצגות – תמיד שמחה ללכת. הקאמרי או בית לסין. "מעגל הגיר הקווקזי" למשל.

4-   מחלקת תכשיטים: אני מאוד אוהבת את הדברים של "דיווה" -  http://www.diva.co.il/
יש להם סניפים בכל הארץ, ויש בסניפים הרבה יותר ממה שיש באתר. תמיד יש שם מבצעים, 50 אחוז הנחה או 3 במאה... יש להם למשל שרשרת עם תליון ראי (אמיתי! זה כזה מתוק, ראה סעיף מיניאטורות), או שרשרת עם תיליון שעון בקצה, וטבעות משגעות! אני אוהבת טבעות שעוטפות את האצבע עד לגבהים... או כל דבר מעניין עם נוכחות. בקיצור: לא צריך לקנות לי מה. שטרן J

5-   מחלקת קרמים ובשמים: רק ויקטוריה'ז סיקריט. http://bathandbeauty.co.il/class-3/
יש להם איזה זיליון ריחות, כך שלי קשה לקבל החלטה, בואו נגיד שחוץ מריחות הוניל והאגס כל מה שבא לכם טוב באף הולך. כחולת נוצצים אני מצ'וגעת על סידרת ה- "beauty rush" שלהם, הקרם גוף ספירלה למשל... הורס! http://bathandbeauty.co.il/class-20/

6-   מחלקת סלולר: כיסוי של בנות לנוקיה E71. מה זה אומר של בנות? זה אומר ורוד או סגול או נוצץ או אדום או מצוייר או.... הבנתם לבד. לא שחור J. טוב, רק אם זה שחור כזה: http://www.mycutemobile.com/images/products/medium/at_and_t-nokia-e71x-case-_dash_-pink-flower-faceplate-cover-1-1248.jpg
אופציה נוספת: אוזניות של בנות (כן, הבנתם נכון. ורודות!) שמתאימות לנוקיה המדובר
עוד אפשרות: כרטיס זיכרון (מיקרו SD) 4 ג'יגה.

7-  ברביות- מסידרת barbie princesses of the world או סידרת
בכל סידרה כזו יש עשרות ברביות שונות מכל מיני מדינות ולאומים וכולן מעלפות, מעלפות! וקחו בחשבון שאת נסיכת האינקה כבר יש לי תודות לחבר אכפתי שקנה לי אותה שנה שעברה ושימח אותי עד הגג של עזריאלי J
8-     קקטוסים. יש משהו מקסים בצמח הדוקרני שבא בצורות כה מגוונות. ואולי אני סתם קישקשתאית? בכל אופן, קקטוסים יתקבלו תמיד בברכה!

9-      שעוני חול. בייחוד כאלו מהסוג הנוזלי, כמו שמוכרים ב"הפנינג" למיניהם. אני משוגעת על התנועתיות של הדברים האלו, על הטפטוף הצבעוני שלהם. אל תחפשו הסבר רציונלי...

אז זהו, עכשיו אתם יודעים מה אני אוהבת.
איש לפי כיסו, טעמו, יכולתו ורצונו,
אנא הכבירו עלי מתנות ותזכו לשפע ישועות!
כי כל המכביר- מכבירין לו!
וכל המשפיע- משפיעין לו!



חיי האהבה של טלי דרלינג / טייק 8

עידו ("לחץ") בעל האחוזות ו/או הנזיר שמכר את הפתוּת שלו
לשם שינוי, זה לא החל באתר הכרויות. חברה של אמא שלי המליצה לה על מיודענו זה. בן 36, מאזוּר, תימני עד העצם (כאחת שחובבת יופי שחור ושאינה גזענית כלל ועיקר כמובן שהדבר לא נאמר לגנותו. כמה מחברי הטובים ביותר הם מלחכי לחוח וכו').
כבר בשיחת הטלפון הראשונה הבהיר לי הנ"ל ש"אם זה זה אז תוך חודשיים מתחתנים, אנחנו לא ילדים". צודק, אנחנו לא ילדים. ילדים אף פעם לא לחוצים ככה. ילדים גם אף פעם לא אומרים בסוף שיחת הטלפון הראשונה "המשפחה שלי מבוססת". אלא אם כן הם ילדים קצת... טוב, תמשיכו לקרוא ותחליטו לבד.
קבענו לדבר שוב למחרת. הנ"ל מאוד התעקש שניפגש כבר באותו הערב, כשניסיתי להבהיר לו שכעת שמונה בערב ועוד לא הגעתי הביתה אפילו הוא אמר "אז ניפגש לעשר דקות, מה אכפת לך? נראה אם מתאים, כן כן לא לא. את יודעת שמראה חיצוני זה דבר חשוב."
יודעת, בטח שיודעת. שאני אמנע ממישהו את החדווה לראות אותי?
בניגוד להרגלי וכדי להשביעו את רעבונו של הנ"ל הצעתי לו לפשפש באלבומי הפייסבוק שלי. אין לי בעיה שיפסלו אותי על מראה, ממילא לא אוכל לעולם לקלוע לטעם של כולם, וזה עשוי לחסוך לי עוד זוועתון-דייט. "אין לי פייסבוק. וגם התקלקל לי המחשב אז אין לי מייל. תשלחי לי תמונה שלך בטלפון".
אה, בטח. בכיף. כבר מצלמת את עצמי מול המראה עם ביקיני משולשים+עושה שפתי ברווז למצלמה כמו כל בת 14 ממוצעת ושולחת לך לנייד בליווי טקסט מהמקורות: "חחחחחחח נו מה אתה אומר? חחחחח" (בראשיט, פרשת ויחיחי)
אחרי סירובי לשלוח תמונה בסלולרי, המשיך הנ"ל להתעקש על "בואי רק נצא לסיבוב של עשר דקות". פה כבר איבדתי את סבלנותי ושאלתי אותו אם נדמה לו שאני כלב, שהוא צריך להוציא לסיבוב קצר בחוץ, לריקון השלפוחית. "חס וחלילה" ענה מר לחץ, "ניפגש כרצונך".
רצוני היה למחרת בשבע וחצי בערב בקפה נטו בדיזנגוף סנטר.
שבע וחצי בערב הגיע, אני במקום שקבענו, מתקשרת לבחור. "אייכה?"
"מה, למתי קבענו? מה את אומרת... אני בדיוק עובד אצל דודה שלי בגינה, אבל אני כבר מתקלח ובא אלייך".  נו, אז חיכיתי לעלם שעה. מה זה שעה לעומת הנצח עם בחור ממשפחה מבוססת?
הנ"ל הגיע בשעה טובה ומוצלחת לנקודת הציון. הזמנו סחלב חם לכל אחד מאיתנו.
כבר בתחילת השיחה הוא הבהיר לי שוב כמה שפר עליו גורלו: סבו שעלה מתימן היה שם איש עשיר, בעל אדמות ומרכזי קניות. בדמיוני ראיתי את הסבא כבעלים של מתחם "מלאווחונים- קונים" בצנעא, מתופף על פחים מזהב טהור, ומעסיק מתלתלת פרטית לסידור הפיאות... כן, החיים הם דבש כשאתה בסחוגון העליון!
הסב כאמור דיגם את כל המשפחה, כך הבהיר לי הנצר, ולכן הוא (הנצר) יכול לעבוד כל יום רק עד שעה 13:00 ואינו צריך להתייגע כמו שאר האנושות כדי להשיג פיסת לחם/קובנה. למשפחה יש דונמים רבים באזוּר, הם משכירים יחידות דיור רבות, והם בעלי פרדסים ועוד מיני עסקים. מבוססת כבר אמרנו?
"אני לא מתחתן לפני שאני עושה את המיליון הראשון. ואני קרוב לשם, אל תדאגי". לא דאגתי, מר לחץ. אבל כן שאלתי "מה הקטע עם המיליון הראשון?" ועל כך נעניתי ש"אחריו קל יותר להגיע למיליון השני". בחור בעל שאיפות, ציינתי לעצמי בחדווה.
אגב, יחסית לזה שהוא ממבוססת היה לו את הנוקיה הכי פשוט, זול ומעפן עלי אדמות (היה לי את אותו אחד אז אני יודעת כמה הדגם הזה גרוע). ולמה אני מציינת את זה? כי הנייד לא ירד לו מהיד. במין טירוף מוזר הוא לא יכול היה להניחו אף לרגע מידו (אותה היד שאצבעותיה גם נכססו ללא הרף) וכל דקה הסתכל בשעון הסלולרי.
באיזשהו שלב הוא פשוט חייג לחבר, בלי אפילו לבקש סליחה, פרדון, אקסקיוז מי או כל מילת נימוס אחרת, ממש תוך כדי שיחתנו – שאל אותו אם הוא פנוי וקבע איתו לעשות הליכה יחד "אחרי הפגישה".
ספורט זה חשוב, חברים! בעיקר כשיש כל כך הרבה דונמים של סבא להלך בהם. וכמובן ששיחה זו לא יכולה היתה להמתין עד לתום הפגישה, כן? לחחחחחץ.  כמו כן, אין ספק שהבנאדם יודע לתת תחושה נעימה לבת זוגו לדייט.
אפרופו מבוססת, סיפר לי הנ"ל כי במקביל לשיחותיו הטלפוניות עימי ניהל הוא במקביל שיחה עם עוד עלמת חן אותה הכיר באתר ההיכרויות "לאב מי" (מי אמר טו מאץ' אינפורמיישן ולא קיבל?). שיחות אלו לצערו לא הגיעו לכלל פגישה. "ודווקא רציתי לפגוש אותה", שח לי העלם. "יש לאבא שלה פרדסים, וגם לנו יש. חבל שלא רצתה להיפגש". לרגע נחמץ אף ליבי על המיזוג העסקי שכשל.
בשיחות הטלפון שלנו אמר לי הנ"ל שהוא שומר נגיעה. החמאתי לו בפגישתנו על הבחירה הלא פשוטה לביצוע. ואז שח לי מיודענו בזו הלשון: "אני מתנזר ממין. הרב שלי המליץ לי. פעם הייתי לא כל כך דתי והייתי מכור והרב שלי אמר לי שאני חייב לעבור לקיצוניות השניה כדי להירפא. אז אני מתנזר ממין".
גבירותי ורבותי, תסכימו איתי שסחלב זה לא אנטריקוט. זה אפילו לא עוף, ולא דג. ועדיין, נתקע לי פתאום משהו בגרון. 
נזיר אמיתי! מסתבר שהנ"ל כבר שנתיים מתנזר מנשים, פגישות ומין, ורק אני כנראה הצלחתי לשכנעו להפר את נזירותו. ועוד בלי להראות לו קודם תמונה!
אך אליה וקוץ בה. מסתבר כי ידידנו לוקה ב"לטשת הנזירים". הבחור פשוט לוטש מבטים. לוטש-לוטש, בצורה קריפית. כמה וכמה פעמים, למשך שניות ארוכות, מבטו קופא עלי לחלוטין. בזמן זה עיניו פקוחות לרווחה מלוא גודלן והוא אינו ממצמץ, וגם לא מגיב לדברים הנאמרים אליו, כאילו הוא שרוי במין טראנס או הזיה.
למותר לציין שמבטו גם מוסח בקלות בידי נקבות תועות. או אז הוא מסב את אישוניו לכיוונן מבלי להסיט את פרצופו כלל – כישרון השמור, כך סברתי עד אמש, רק לחרקים מעופפים ולטאות.
בסיום שיחתנו הנ"ל אמר לי "אני חייב להיות כנה איתך. אני רוצה לגמור את החיים שלי עם תימניה". קיבלתי את הדברים בהבנה. אז אני הייתי רק האישה שבדרך? בדרך לגראנד פינאלה עם מיסיס ג'עלֵה? זה טוב לדעת. זה טוב שאמרת בשלב הזה, לפני שעטתי עליך ועל מעותיך המבוססות.
ישבנו במיקום רחוק מאוד מהמלצריות ולכן כשחשתי אחרי חצי שעה בערך שהגיעה העת להסדיר את החשבון וללכת, שלחתי את את הנזיר הלוטש והלחוץ שלי להביא לנו את החשבון. משחזר עם מגשית-החשבון בידו, לא טרח לשבת. הוא שלף שטר של עשרים שקלים (שכיסה רק את חלקו בארוחת השחיתות, למען הסר ספק), בעודו עומד לידי ואמר לי ללא סימני פיסוק "טוב אני הולך היה נעים להכיר אותך", מותיר אותי שם לסגור את החשבון עם המלצרית ולשלם כמובן את חלקי.
מבוסס כבר אמרנו...?
לסיכום (סקאלה של 1-10)

מד מראה מראה שעל הקיר: 5
מד עניין: 3
מד רוחב היד: 3
Mad man: (מד הטירוף): 9
מד חרמנות: 9
ציון ממוצע מדדים שליליים:  9
ציון ממוצע מדדים חיוביים: 3.67



המוּס האחרון

הכל התחיל כשהייתי עם ידיד שלי בקפה קפה.

לא מזמן, גמלתי החלטה בליבי ש"החל מיום ראשון דיאטה", ובראשון לא התכוונתי לסתם ראשון ערטילאי אלא לראשון הקרוב. אני לא שמנה, כן? מדובר על מספר מועט ביותר וחד-ספרתי של קילוגרמים סוררים שהחליטו להתיישב במקומות אסטרטגיים (יהודה ושומרון כמובן. אין, הם תמיד בעייתיים המתנחלים הללו. לכי תבני גיזרה מערבית מושלמת עם כל התנחלויות השומנים הללו. למזלי הם גרים בקראוונים כך שהם אמורים להיות קלים לפינוי).

כדי לתת להחלטה תוקף ציבורי הנפקתי אותה בבורסת המילים, כלומר:  כתבתיה כאן, כדי שתוכלו לעקוב אחרי הביצועים שלי, אתם -  בעלי המניות!

מלבד העובדה שאני חושבת שזה מעוות חברתית הרצון לרזון (את משנתי בנדון שטחתי בפוסט "רק כלבים אוהבים עצמות") ושאני בושה ונכלמת בעצמי שאני נותנת לחמישה קילוגרמים מ%^&%^*&^*ים להפריד ביני לבין האושר ולא מסוגלת לאהוב אותם (ואותי) בשלמות כמו שמגיע לנו, הרי שההחלטה נלקחה וממנה אין מנוס.

אני כבר שונאת אותה, את הדיאטה שלי. אני אוהבת לאכול, והכל. אני שונאת להיות מוגבלת, ומספיקה הכשרות שמגבילה אותי. אין לי שום רצון, כמו בנות מחורפנות  אחרות (קרי: 95% מאוכלוסיית הנשים), להוכיח לעצמי (או לעולם) שיש לי יכולת שליטה עצמית. שליטה עצמית זה לחלשים, מי שחזק באמת פשוט נהנה ממה שגורם הנאה בחיים האלו (שלושת הדברים שציינתי בפוסט הכלבים).

אה, ואני גם שונאת ספורט. ומכשירי עינויים ספורטיביים. אז למה אני עושה את זה לעצמי?! קיבינימט עם שטיפת המוח החברתית הזו!!! עם היישור-קו החברתי הדפוק הזה!

אז אחרי שפרקתי עצבים, נחזור רגע להתחלה - כזכור יצאתי עם ידיד שלי לקפה-קפה. הזמנתי שם איזה מוס שוקולד משהו לפנים ולשומנים. כמו צה"ל מול המתנחלים, גם אני יריתי ובכיתי. כלומר אכלתי ובכיתי. השוקולד המתוק והנימוח התערבב לו בדמעותיי וכך נולד לו השיר, ששמו הוא בכותרת. הוא מבוסס כמובן על השיר הידוע "הקיץ האחרון" של להקת שפיות זמנית, אותו זוכרים ודאי כל מי שגדלו בניינטיז והזדהו עד עמקי נשמתם עם הטקסט ההתאבדותי החמוד להפליא הזה.

קבלו בתופים ובמחולות ובעוגות ובעוגיות את הלהיט המשודרג של להקת "דיאטה זמנית"!!!

המוּס האחרון 
-------------------------

זה המוס האחרון שלי איתכם 

כי החל מיום ראשון הכל ייעלם 

שומניי יזרמו במורד הרחובות 

כמו קילוגרמים נושרים ומנות אחרונות

אני אישה של חורף אבל כבר קיץ וים 
והלוואי שהצמיג הזה לא היה קיים 
לאט לאט השכבות נמסות 
רוצה ללבוש ת'ביקיני בלי לכסות  

אז תזכרו שהבטחתם לא לבכות 
על חמאה ושמנת וקלוריות ריקות 
תעצמו את העיניים על ההליכון 
ותחשבו...


על פאי.



אני רוצה ללחך עלי בייבי וגם

ללקק מלפפונים נטולי כל טעם 
לדעת אם יש צורות מזון אחרות 
ואם גם כשמתים עוד סופרים קלוריות 

כי זה המוס האחרון שלי איתכם 
כשיבוא יום ראשון כל זה ייעלם 
לאט לאט נהיה פּוֹתיוֹת*
בין ממתיק מלאכותי למבחר פריכיות 

אז תזכרו שהבטחתם לא לבכות 
על עוגות קצפת וקלוריות ריקות 
תעצמו את העיניים על ההליכון 
ותחשבו, על פאי...

ותזכרו שהבטחתם לא לבכות
כי השומנים גדולים והשמלות קטנות
תעצמו את העיניים לפני הביס הראשון

ותחשבו...!
------------------------------------------------------------------------------------------------------------
   


פּוֹתיוֹת* - המקבילה העברית למילה המזעזעת שבנים כה אוהבים להשתמש בה ואשר נועדה לתאר אישה טובת מראה. בקיצור: זו הגירסה שלי למילה כּוּסיות (וביחידה: פותית). ומי ששאל את עצמו מה הגירסה העברית למילה המטופשת אף יותר -"כוסון"- ובכן, הכוסון הוא פּינוֹן.




הגירסה המקורית של השיר, למען תוכלו לזמזם להנאתכם




חיי האהבה של טלי דרלינג / טייק 7

פנינה ג' - עמרם (האקס-מן) הקרייריסט ו/או ז'ורדלינה ג'ולי
עמרם החביב מקריה כלשהי בצפון התקשר אלי. את השיחה הוא החל במילים "הלו? זו טלי?".
לא, זו המזכירת ערב שלה, שנשארת דרוכה במשמרת הלילה אחרי שהעוזרת האישית שלה הולכת הביתה, אך ורק כדי לענות לשיחות של הגברת דרלינג.
מה נראה לך, עמרם? הרי התקשרת אלי לסלולרי, מי ציפית שיענה...?
לעמרם היה דיבור, ובכן, אין דרך אחרת להגדיר זאת, חוץ מערסי. קול גברי שבע קטטות מועדונים, כבד ממשקלם של הנוצצים שעל חולצותיו. אבל אני, אני בת-ימית במקור. לא אני אתנשא ואשלול אנשים בגלל עגה או נימת קול.
הרי גם נימת קול צפונית-הומואית מאנפפת היא לא דבר חינני לאוזן, שלא לומר מביאת-חְפֶפַה, ואם הייתי מדברת עם אחד מאלו, נניח איזה טייס לובש סקיני מרעננה, לא הייתי ממהרת כל כך לפסול אותו, נכון? אז גם עמרם קיבל את הצ'אנסה שלו איתי.
טוב, שוחחנו על הא ועל דא. באופן טבעי הגענו לעניין ה"במה כבודו עוסק".
-          אני עובד בסלון כלות
-          אה, אתה ספר?
-          לא
-          מעצב שמלות?
-          לא
-          אוקיי, אז מה אתה עושה שם? אני מקווה שאתה לא הכלות...
-          אני....אני סוגר קצוות
-          כלומר מטאטא את הקצוות מהריצפה?
-          וואלאק מצחיקה את (עמרם מרוצה ממני...!)
-          אוקיי, אז מה אתה עושה בתכל'ס?
-          עוזר במה שצריך, דואג שהכל ידפוק, נוסע מפה לשם, עושה סידורים
-         אוקיי. עמרם. הכל בחיים זה מיצוב, והכי חשוב למיצוב זה הטייטל. בוא נקרא לך "סמנכ"ל הלוגיסטיקה של סלון הכלות רחל" מעכשיו. מה דעתך?
-          שנונה את, הא.... (עמרם מרוצה ממני...!!)
-          כן, יש שיגידו. תגיד, למדת משהו...?
-          למדתי שנה באוניברסיטה, אבל לא סיימתי את התואר. לא הסתדרנו, אני והתואר.
-          כן, זה לא קל. אתה אוהב את העבודה בסלון כלות?
-          כן, יש פה קטעים לפעמים. באים כל מיני סוגים של אנשים, למשל זוֹ'רְדֵלוֹת
-          זו'רדלות?
-          כן, זו'רדלות
-          מה זה זו'רדלות?
-          ז'ורדלות זה הנשים המבוגרות האלו שהולכות עם מחשופים ונוצצים...
-          ... ובניית ציפורניים שבע קילומטר ובלונד גוונים חרוך. כן, אני מכירה את הסוג, סבתות שחושבות שהן בנות 16. זו'רדלות זו מילה נחמדה דווקא. ואיך קוראים לז'ורדלות צעירות? ז'ורדלינות?
-          אה, אהבת את המילה הזו אה? (עמרם מרוצה ממני!!!). לא, אם היא צעירה זה ז'ורדלית.
-          הבינותי. ובכן, מה אתה מתכנן לעשות בעתיד? אתה תישאר בסלון כלות? יש לאן להתפתח שם?
-          תראי, אני מוציא עכשיו רישיון על קטנוע... כבר לקחתי כמה שיעורים
-          אוקיי, זה נחמד. לשם מה?
-          אני רוצה להתחיל לעבוד בשליחויות, שמעתי שיש בזה אחלה כסף. גם משכורת, גם טיפים.
-     כן.... אחי עשה את זה בגיל 17. באמת קיבל יופי של טיפים, אבל זו לא חוכמה, הוא חתיך (הערת המערכת: עמרם בן 30). אגב, אתה גר עם ההורים?
-          כן. תגידי, את מרוקאית?
-          אכן, חצי. איך ניחשת? גם אתה?
-          לא, אני אשכנזי משני הצדדים.
-          טוב, אז נדבר מחר...?
-          סבבה טלי, נדבר מחר.
אני יודעת, אני יודעת. אחרי שמר עמרם סיפר לי על תוכניות שדרוג הקריירה שלו, מסמנכ"ל לוגיסטיקה בסלונכלות רחל לסמנכ"ל שינוע והפצה בקונצרן פיצה-דומינו, הייתי צריכה להגיד לו שזה לא מתאים.
אבל מה שבאמת הפחיד אותי אצל עמרם, מלבד העובדה שהוא הולך לממן את המטרנה של הילדים שלי מטיפים של שליחויות, היא העובדה שהוא משתייך לזן הערסים הכי מבהיל שאני מכירה:
הערס האשכנזי.
מילא, אם נולדת למשפחה שבניה הם כולם ערסים בני ערסים, העניין גנטי, מתקבל על הדעת ומובן. מדובר בערס-טבעי, או במילה אחת: העָרְסֵטיבי.
אבל - רבאק, בנאדם, אתה מוטציה! אתה עברת חתיכת טרנספורמציה מבהילה! מבן למשפחה דתית- לאומית-אשכנזית (ועוד משני הצדדים) לערס!
איזה חיידק ביפידוס ערסיצופולוס תקף אותך בינקותך? ובאילו כוחות-על אתה ניחן כתוצאה מכך? באילו כוחות קסם ניחן הערסמוּטַנְט, רבותי?
האם הוא עמיד לסחוג הכי חריף בעולם? האם הוא יכול לדקור ולהמית אדם באמצעות סכין פלסטיק? האם הוא מנפץ בקבוקי וודקה וערק על מדרכות בכוח המחשבה בלבד?
אבל אני, אני כֵּניסטית. כניסטית זו אחת שלא יודעת להגיד "לא". יש לי בעיה קשה לדחות אנשים או להשיב בשלילה. וככה אני מוצאת את עצמית אומרת "כן" לדברים שאני בכלל לא מעוניינת שיקרו, כגון דייטים או אפילו שיחות המשך בלתי-רצויות.
למחרת עמרם התקשר. הייתי בדיוק בדרך להצגה ואמרתי לו את זה.
"אה, אז את מהאקסקלוסיביות האלה שהולכות להצגות.... יפה לך".
שוב עמרם מרוצה ממני!!!! ושוב אמרתי לעמרם שנדבר מחר כי לא יצאה לי המילה "לא" מהפה ושוב ידעתי שזה מיותר כי דרכינו, כנראה, לא יצטלבו לעולם. או שבעצם כן...? הרי אני אזמין פיצה יום אחד...
כאחרונת הפחדניות, סימסתי לו את ה"לא נראה לי שזה ילך" השגרתי בתום ההצגה. עמרם לא השיב.
אני מצטערת עמרם! אתה היית מאה אחוז. באמת. זכותך להיות ערסמוטנט עם שאיפות לקריירת שליחויות חובקת קריות. אני, אני עברתי על החטא הקדמון, חטא הולכת השולל, ועברתי על הצו שטבע הערסטיבי אייל גולן: "לא לשחק עם לב של גבר, אל תפגעי ברגשות".
מקדישה לך חמשיר התנצלות:
עמרם אתה היית בסדר
זו אני שיצאתי גפילטע עם גזר
מרוקאית אקסקלוסיבית
גם כן חתיכת אקזיביט
חומד, מגיע לך יותר.

powered by Blogger | WordPress by Newwpthemes | Converted by BloggerTheme