אחד חילוני מחוזק בבקשה / חלק א'
חברה שלי, דתיה, יוצאת עם חילוני. מיטב חברותי נפלו בחילוני בשלב כלשהו בחייהן הבוגרים. אפילו אני יצאתי פעם לאיזה שני דייטים עם חילוני, בחור שעובד בחברה שבה אני עובדת, אשר שבה את ליבי בצ'ארם החילונים החתיכי שלו ובהבטחה שיראה לי את הקעקוע הקטן שעל שכמו ביום מן הימים.
ככלל איני נוהגת לעשות זאת, אני מבכרת מפגשים רומנטיים עם סרוגי כיפה על פני מפגשים רומנטיים עם דתל"שים, אם כי מעדיפה דתל"שים על חילונים וחילונים על שומרונים ושומרונים על איסיים ואיסיים על גויים אתאיסטים וגויים אתאיסטים על פני גויים מונותיאיסטים וגויים מונותאיסטים על פני גויים פוליתאיסטים וגויים פוליתאיסטים על מכשירים חשמליים ו... סתם נו. מכשירים חשמליים זה לחלשות!
בכל אופן, ההיכרות של עלמות דתיות עם זכרים חילונים לעולם תהיה בלתי אמצעית ומסעירה - היכרות בעבודה/לימודים/אירוע חברתי וכיוצ'ב. כתוצאה מכך אפקט ההתאהבות חזק יותר, שכן אין המדובר בעוד שידוך עקום שהגיע מאחותך החרדית הנשואה ("הוא אמר שהוא מחפש בחורה שמקפידה על גרביים, אני לא מבינה מה הבעיה שתתחילי להקפיד על זה. מה, בגלל זה לא תיפגשו?") או דרך אתר הכרויות שורץ בחורים מפתיעים.
אבל!
בלב של כל בחורה דתיה נמצאת תמיד השאיפה הכמוסה שהחבר החילוני שלה יתקרב לאיך שהיא חיה, ולמה שהיא אוהבת עושה מקיימת ושומרת – כלומר לדת.
אנחנו לא רוצות לשנות את זה שאתם חתיכים, אחינו החילונים. אנא אל תעברו לדגמ"חים וסנדלי שורש עם גרביים. אנחנו גם לא רוצות לשנות את האופן הטבעי והמקסים שבו אתם יוצרים קשר עם בנות, ואת הביטחון העצמי שאתם מקרינים בקשר, משהו שהרבה פעמים חסר באופי הגברי של בחורינו הצנועים והחסודים.
ועל זה שאתם לא מתפללים שלוש פעמים ביום חול, ארבע פעמים בשבת ובמועד וחמש פעמים בכיפור - אנחנו מוכנות לסלוח. גם על זה שאתם הולכים עם חבריכם השייגעצים לחופים מעורבים (טפו) אנחנו יכולות להבליג.
אבל שמירת שבת, כשרות, איזו ברכה פה ושם, ביקורי נימוסין בבית הכנסת, הנחת תפילין... אין דתיה שיוצאת עם חילוני שלא חולמת בלילה ומתפללת לאלוהים שהחבר שלה יקום בבוקר, ובאופן ספונטני, רצוני ועצמוני לחלוטין יתחיל לכרוך את עצמו ברצועות שחורות מעור (וככל שיכרוך אותן חזק יותר כך יעמיקו על אמתו סימני הכריכה – זהו הקעקוע היהודי היחיד שמותר והוא סקסי בטירוף רבותי), וכל זאת אגב מלמול טקסטים עתיקים.
על הסיטואציה הזוגית המאתגרת והכלל לא פשוטה הזו הזו כתבתי דואט, המבוסס על שירו של שלום חנוך, "לאט לאט". בסוף השיר יצורף לנוחותכם יפים שלי, כרגיל, מילון המושגים המקוצר לחילוני המצוי שיסביר למי שצריך את המושגים הדוסים השזורים בטקסט.
ואיה המזמור? בעז"ה (=בעזרת השם) בפוסט הבא...!
בינתיים קבלו את המקור, והתאמנו נא בזמזום המנגינה!