טראומה, פוסט, חתונה


שלום לכם קוראי היקרים! שלום לצבא הקטן אך הנאמן שלי! רב-חתן דרלינג, אתה רשאי לשבת.

ודאי חיכיתם טרוטי עיניים ומוטי מחוש לפוסט הפוסט-חתונה, והנה זה בא, ממש כמו בשיר של אריק סיני!

תחילה נפקח את עיני קוראינו אל אמיתות כואבות ובהמשך נגיע למסקנות כואבות לא פחות.
ובכן, לאמת תחילה:

כלות זה עם שקרן וצבוע.

רוצים הוכחה?

כנסו לכל פורום של כלות, ותגלו שם כמויות של צבע שאפילו השיער של נינט לא זוכר כאלה.
המילים "מדהימה, מקסימה, מהממת" זוכות שם לאינפלציה שלא נראתה מאז שנות השמונים, ומודבקות לכל שמלה טראשית מגעילה נוטפת מבדים זולים/איפור לבנוני/עוד זוג נעליים משמימות ישבנים. די להגיד אחת לשניה שקרים, בנות. עדיף שתשתקו מאשר שתחמיאו סתם. זה מה שאני עושה.

אבל השקר הכי גדול שייך לפוסטי האפטר-חתונה.
איכשהו, כל האולמות בארץ זוכים לתשבוחות-על ("אין אין לא מפסיקים לדבר על האירוע שלנו שהיה בחמציצי-בר-בטבע, היה מווווווושלם!"), וכל הספקים – הם כנראה הכי טובים ביקום. "אין על הצלם שלנו מנשה בן האגגי, צלם סוף! שימח אותנו לאורך כל היום באמצעות זיקוקי דינור, קנה לנו טרופית ענבים (סוף!!!), הרגיע אותנו באמצעות היפנוט, ויצאו תמונות מעלפות!". יאללה יאללה על מי אתן עובדות.
אין מצב שבתקציב מוגבל (קרי: כל תקציב למעט זה של הרוסיה ממעושרות, נו איך קוראים לה, זאת שנשואה לאוליגרך) תקבלי את מיטב הספקים. בטח, הספר שלך מושיקו בר-חיים מקריית ביאליק היה הכי מושלם. כן, ראיתי בצילומים, איך התסרוקת שלך נראית כמו השיער הרגיל שלך אחרי חפיפה. על מי את עובדת, כלת פורומים שקרנית?!
יאללה יאללה, פשוט לא בא לכן לבאס את עצמכן, אז אתן ממציאות. אבל אני כאן כדי לחשוף את האמת! אירועים זה דבר מבאס, וספקים זה דבר מבאס, ותפסיקו לטעון שהאירוע שלכן היה מוווושלם, פרות כזבניות. אירוע מושלם עולה 8 מיליון דולר, סבבה? תשאלו את הרוסיה ההיא! אין אירוע מושלם. מישהו תמיד יפשל. כי הציפיות מהאירוע כל כך גבוהות, ההכנות לקראתו כה מדוקדקות, והיום עצמו כה קצר, השמש כה חמה, והמאפרת כה איטית. משהו תמיד ישתבש. אז למה לשקר, בנות, למה לשקר?!

אני מודה: לא הייתי מרוצה משום ספק שלי! למעט מהאולם, שדווקא לא ציפיתי ממנו לגדולות והיה מעל לציפיות, ואולי קצת מהמגנטים. כל השאר – רב, תקליטן, צלמים, תופרת, מאפרת - כולם איכזבו.
אותי בלבד כמובן. 

האורחים, למרבה המזל, אינם חשים בכל הפאשלות שעושים הספקים שלך, בדרך כלל, אלא אם כן זה הטבח – אם הוא חרך את כל הפרגיות והחליט לפלפל כל דג לדרגת בכי, הרי שהאורחים יחושו באסון.

אבל זה שהרב שכח להזכיר משהו שציינו בפניו שחשוב לנו, זה שהתקליטן שכח לשים את שיר הסיום שקבענו, זה שהתמונות נעדרות מעוף או השראה, זה שהבלונים שקישטו את האוטו התפיידו עוד לפני שהחתן הספיק להגיע לכלה, זה שהתפר בשמלה נפרם – לזה רק אני שמתי לב, וקצת החתן. וטוב שכך. אז לא, אני לא חושבת שאני מיוחדת, אני חושבת שפשוט כל השאר שקרניות.
והנה זה מוביל אותנו ישר לחלק המסקנות שעליכם להפנים בבואכם להינשא. כל המסקנות נכתבו בדם אבל בעיקר בהרפס, אחד ענק ומפואר שקרה חודש אחרי האירוסין ושבזכותו אני נראית עד היום כמו קיטלר.
קבלו בחגיגיות (+זיקוקים+הפרחת עשן+מכונת בועות סבון+קונפטי) את
המסקנות:


1- אל תעשו אירוע. באמת. אל.
למה?
כי זה לא כיף לתכנן את זה, זה לא כיף להילחץ מזה, זה לא כיף להפסיד הרבה כסף בגלל זה, והרבה ימי חופשה מהעבודה (אפשר ירח דבש מפנק במקום), זה לא כיף להתאכזב מהחברים שלך ואפילו מהמשפחה (ואני בהחלט מצפה מדודות רווקות קשישות להביא צ'ק בסדר גודל של ירושה נאה! כי אם לא לאחיינים אז למי את שומרת את כל זה?!). וכמובן יש גם אנשים שהפסידו את מערכת היחסים עם המשפחה שלהם ו/או/גם את הזוגיות שלהם בדרך החתחתים האיומה וחסרת הטעם הקרויה גם בטעות "הכנות לחתונה". (למרות שאני אומרת שזה ניסיון שזוגיות שעמדה בו, אזי יש בה משהו, בזוגיות הזו. יש בה מעט כוח שרידות למול איתני החיים).
בדיעבד, מסתבר שלאף אחד מההורים לא היה חסר אם לא היינו עושים אירוע. הם לא מהסוג המתלהב מדברים שכאלה. ולחברים תמיד אפשר לסגור ערב מסיבה בעלויות צנועות של השכרת מקום ותקליטן וקצת כיבוד. אז למה שיגענו את עצמנו בכל הכאב ראש הזה? למי זה עשה טוב? מסתבר שלאף אחד, במיוחד.
לכן שבו עם עצמכם ועם המשפחה ותשאלו אותם: תגידו, ואם לא נעשה אירוע...? מה יקרה...? (אני אגיד לכם מה יקרה: תהיו מאושרים יותר, בריאים נפשית יותר, ותחסכו כמה גרושים).
2- אם כבר החלטתם לעשות את הטעות הזו, אז תעשו אותה בחורף.
למה?
כי חתונות קיץ זה דבר איום! ואני אפילו לא אכנס פה לעניין הברחשים המזמזמים והעוקצים בגני אירועים (זה במידה והם לא נופחים את נשמתם בכוס היין שלכם).
ראשית והכי חשוב- בחורף, זה עולה לכם פחות. עובדה.
שנית, בחורף, יש לאורחים שלכם פחות חתונות ללכת אליהן, ומכאן שרמת ההתשה שלהם פחותה ורמת הרווחה הכלכלית שלהם עולה. היו לי חברים שהייתי החתונה השלישית או הרביעית שלהם באותו חודש, שלא לדבר על החודשים הבאים... פייר, ריחמתי עליהם. אל תעשו את זה לחברים שלכם. אל תעשו את זה לאף אחד.
בחורף, גם הצלמים מרוצים יותר – צילומי החוץ מחמיאים יותר כשהשמש לא בשיא אונה והעננים דווקא בשיא עונתם, ואפשר כמובן להספיק את השקיעה בניחותא.
בחורף, אפשר ללכת על שמלה עם שרוול ארוך (שזה הכי יפה, תכל'ס, ואני לא אומרת את זה רק מטעמי צניעות) בלי להזיע את עצמך למוות. גם התסרוקת שורדת יותר טוב כשהעורף שלך לא מטפטף ומחריב את התלתלים שעבדו עליהם ארבע שעות, וגם האיפור יגלה עמידות כשלא תעמתי אותו עם 700 אחוזי לחות. שלא לדבר על החתן המסכן שצריך להזיע בחליפת שלושה חלקים בפאקינג אוגוסט.

לסיכום: אין שום יתרון בקיץ. אין אפילו אחד שאני מצאתי. חם, מגעיל, עמוס באירועים ובסכנות סלמונלה ממיונזים וחומוסים, ויקר ללא הצדקה.
3- תצטלמו בלוקיישן שהצלם מכיר. למרות שהצלמים מסכימים לזרום איתכם לכל חור שרק תרצו, ולמרות הרצון להיות מיוחדג'ים, ברגע שהם לא מכירים את המקום, יוצאות להם תמונות לא משהו. בדוק. הם מתחילים להתבחבש עם ההגעה ועם החניה, ולפעמים אין תאורה כמו שהם רצו, והם לא יודעים לנצל את המיקום החדש כמו שצריך כי הם לא מכירים אותו ולא בא להם להתחיל ללמוד את נפלאות חורשת-הירבועים או מבצר-אנטיטטנוס שהחלטתם שיהיה הלוקיישן שלכם, ואז הם עובדים בחוסר חשק ורק מתים להתחפף משם. אבל תנו להם לוקיישן שהם מכירים ותראו אותם פורחים!
 4 - קחו בחשבון שדברים ישתבשו באותו היום. תבואו מראש עם הסבלנות לאיחורים, תקלות, התקלות, החל מנעליים שנשכחו בבית וכלה ברמקול ששבק חיים בדיוק באמצע שירתו של הרב המזמר. טרו סטוריז!
5 - זה עובר מהר. באמת. תמיד אמרו לי את זה אבל לא האמנתי, איך יום סיוט כזה שמתחיל השכם בבוקר ויימשך ברצף של פעילות עד אחרי חצות יעבור מהר? אבל זה נכון. זה טס!
6- יום החתונה אינו כיף. שוב, כל שקרי הכלות למיניהן, אל תאכלו את הבולשיט הזה. לכי תספרי לסבתא, גב' סווטלנה יודקביץ-שרעבי מכפר גנים ג', שפשוט נהנית מכל רגע ושהיית חוזרת על הכל שוב. ממליצה לבעלך לבדוק אם את לא שקרנית פתולוגית כבר בשלב זה, לפני שאת עושה לו ילד שחור וטוענת שהרחם שלך פשוט אפה אותו יתר על המידה.
ההנאה מהיום הזה פשוט לא קיימת. היא כנראה קיימת אצל האורחים, ואצל המשפחה, ואולי באיזשהו אופן אצל ילדים בני עשרים שנישאים וההורים ארגנו בעבורם הכל כך שהם בעצם סוג של אורחים בחתונה של עצמם. אבל ממרומי גילנו וסבלנו, אפס תחושת התעלות.
אני מכינה אתכם נפשית לזה! אל תגידו לא ידעתי! בקטע הזה אנשים מבלשטים אבל אני כאן כדי לומר את האמת!
גם אני וגם החתן עבדנו על אוטומט באותו יום שכאמור רץ ונמוג במהירות. את רק רוצה שדברים יקרו כסידרם, אין לך פנאי או שהות רגשית להתרגש אפילו. שום פרפר לא פירפר כשפסעתי לחופה, שום דימעה לא הוזלה מעיני אל תוך ממחטת קלינקס רכה. היום הזה עבר לי בקהות חושים. כחברת הפקות (שזה בעצם הסטטוס של כל חתנכלה בתקופת האירוסין), אצלנו ביצועים מעל לכל.
יחסית לכמויות הלחץ שקדמו ליום הזה ציפיתי שלא אשן בלילה שלפני כן. אבל ישנתי נהדר. כן, ככה זה כשאין כבר אפשרות לחרטות או שינויים. כשמגיעים לישורת האחרונה, אז הכל כבר אבוד. ההרגשה היא שעכשיו הכל תלוי בחסדי שמיים. יהיה מה שיהיה, היום זה יקרה, one way or another. יקרה עם נעליים לבנות או סגולות, יקרה עם אוכל מגעיל או טעים, יקרה גם עם הדי-ג'יי הטיפש ישים שיר שבפירוש אסרתי עליו לשים. אבל זה יקרה, והיום הטוב באמת הוא:
7 - היום שאחרי. תנו עיניכם ביום שאחרי, רבותי. אני לא חיכיתי כלל ל-16.6, יום נישואיי. אני חיכיתי להגיע בשלום לגדה שמעבר לו – ל-17.6. זה היום שחיכיתי לו! וזה באמת היה יום טוב J
ואיך חיי הנישואים אתם שואלים?
טוב תודה!
על הנישואים בכלליות אני ממליצה, זה רק האירוע שמטריד.
אנחנו ערב ראש השנה תשע"ד וזה הזמן לאחל לכם אנשים יקרים שנה ברוכה, גשומה, טלולה, יעילה, פוריה, מקורית, מלאת חתונות אך דלת אירועים, כי לא כל שמחה צריכה את הגיבוי של אולמי בונבון מאחוריה! אפשר לשמוח גם אחרת.
ואל תשאלו אותי איך, כי אני יצאתי הכי
סחית בקטע הזה, אבל מה אכפת לי להטיף לאחרים... ;)
נ.ב- תודה לכל החברים היפים והעליזים שלי (במובן הסטרייטי של המילה עליזים!) שבאמת עשו לי את כל הכיף של החתונה. מי ייתן ונישאר חברים גם כשאעבור לאיזו עיר סחית כזו או אחרת!
כי החתונה היא פורים אחד גדול!

2 Response to "טראומה, פוסט, חתונה"

  1. בס"ד

    מסכימה עם כל מה שכתבת! כל מילה בסלע.

    רק הערה - יש מינוס גם בחתונות חורף - השמש שוקעת מהר מדיי ואין כל כך זמן להספיק להצטלם לפני שהשמש שוקעת...

    Saray says:

    ומה בנוגע לטבעת אירוסין
    לכבוד חתונה? גם אם היא סולידית

Post a Comment

powered by Blogger | WordPress by Newwpthemes | Converted by BloggerTheme