חיי האהבה של טלי דרלינג/ טייק 11
, Posted in
אקס נולד
טוב, את זה שאלוהים משתעשע בי ובחיי האהבה העלובים שלי משל היה חתול-אלוהי גדול ואני עכבר-תמותה אפור קטן ומבוהל בין כפותיו הגדולות, אתם כבר יודעים. קראתם על זה כבר עשרה טייקים.
אם שמתם לב שקצת נעלמתי, נו, אז היתה לי סיבה. ב(כמעט) ארבעת החודשים היה לי חבר. כן כן, חבר אמיתי, שנראה כמו חבר, מתנהג כמו חבר ועושה קולות של חבר.
את אומץ ליבו להיות חבר שלי הערכתי כבר מההתחלה, שכן הוא קרא את הבלוג הזה שאתם קוראים כעת עוד לפני שנפגשנו ועדיין העז להיפגש איתי, משהו ששאר 3.5 מיליון הגברים שקיימים במדינה הזו לא העזו לעשות עד כה (אוקיי, 3.5 מיליון פחות אחד - היה איש בודד ואמיץ שכבר עשה זאת לפניו. היי גלעד :))
בכל אופן, כיוון שחיי האהבה שלי הם כאמור הדאחקה הפרטית של אלוהים ומלאכיו - מה יותר הולם קומדיה מזה שלחבר שלי יקראו...
טל.
כן, זה כבר נשמע כמו התחלה של בדיחה, לא?
טל וטלי. טלי וטל. טלטלי. טליטל.
אבל מילא היה אלוהים מריץ את הדאחקה הזו עלי פעם ראשונה, הו לא!
לאקס המיתולוגי שלי קראו נפתלי. עכשיו תגידו "נפתלי וטלי" ותקבלו עוד בדיחת גיחי גיחי. חברינו דאז אף נטו לשגות והיו מאייתים את שמו נפטלי.
אבל חשבתם שחוש ההומור של אלוהים נעצר פה?
איפה.
רגע לפני שהכרתי את נפתלי, הכרתי בחור בשם...
ויטלי.
כן כן, טלי ו-ויטלי. Vטלי. ויטלי וטלי. (וכן, הוא היה רוסי).
עכשיו תבינו, יש לי את אחד השמות שהכי לא משתלבים עם שמות של גברים, בסדר? לא עם אלון, לא עם ארז, ולא עם רן, דן, אסף או ארקדי. אלוהים באמת יצא מגדרו כדי להכיר לי את ויטלי, נפתלי וטל. מה עוד נשאר לו בסטוק? רק להכיר לי איזה מתנחל בשם עמיטל או איזה ערס בשם אליטל (המלצה לשם המבורך טלי תוכלו למצוא כאן).
אז כמו שאמרתי, הייתי צריכה כבר מזה שאלוהים שלח לי גבר עם שם שיחד עם שמי שלי הופך לבדיחמין לשבת, להתחיל לחשוד בו ששוב הוא מריץ עלי דאחקה. אבל אני לא חשדניסטית כזכור, אז זרמתי עם זה.
הקשר התחיל מעולז'. קשר שמתחיל בבורגר&בירה בדייט ראשון לא יכול להתחיל רע, תסכימו איתי? זה היה קשר רציני, מהסוג שבנות מגדירות כ"קשר לחתונה" (אה. בעצם, כל קשר של נקבה עם זכר מוגדר על ידי הנקבה כ"קשר לחתונה" בערך אחרי חמש דקות, ועל ידי הזכר כ"עוד מטומטמת שחושבת שאני אתחתן איתה. מטומטמת, אבל יש לה אחלה גוף. בינתיים אני נשאר").
אבל במקרה שלי גם הזכר מבינינו עשה קולות של רציני וככה הקשר הרציני שלנו נמשך עד שהרצינות הרגה אותו.
נכן שמילים כמו "זוגיות" ו"מערכת יחסים" משאירות בפה הרגשה של עובש...? של ריקבון? של סוף?
כלומר, ברגע שקשר הופך מהדבר הכיפי הזה - קקקקקששששרררררר!!! והתקשרות והתקשרנו ונקשרנו ומקושרים, ל"ז ו ג י ו ת", הוא כאילו מתחנן "תירו בי. אני ממילא הולך למות. קחו אותי לטיפול ז ו ג י, למה לא, טפלו בז ו ג י ו ת הזו שלכם, חברו אותה למכונת הנשמה. אבל שלושתנו יודעים שאני כבר גוויה. גופה של מה שהיה פעם - קשר".
אולי זו רק אני והרגישות היתרה שלי למילים ולטעמים של מילים אבל אני ממש לא אוהבת "מערכות יחסים" ו"ז ו ג י ו ת", זה משאיר לי טעם של רופא שיניים. איכס נקי מדי כזה.
בכל אופן, הקשר עם טל לא עלה יפה - הוא הפך למערכת יחסים ואז לז ו ג י ו ת - אבל אני עליתי יפה דווקא: צברתי 3 ק"ג תוך כדי הקשר. שלא תגידו שהבחור לא האכיל אותי.
זה קטע כזה של האקסים שלי להשאיר אותי שמנה יותר אחרי שהייתי איתם, כלומר: לא מספיק שהם בזבזו חודשים ואף שנים מחיי, עכשיו אני גם תקועה עם הצמיגים. ולכי תמצאי נהג שיסכים לנהוג בטנק המצוות שהפכת להיות. לקחו פורשה בוקסטר אדומה יפיפיה, החזירו מיניבוס הסעות-ילדים מטונף עם שקיות במבה זרוקות על הרצפה.
אז ככה נולד לו במזל טוב אקס, האקס החמישי למנייננו. אני יכולה עכשיו לסמן כאלו ארבעה קוים ניצבים ועליהם עוד קו באלכסון, כמו שמסמנים על רובה, אחרי שמורידים חמישה אנשים (רעים!).
שבוע בערך לפני שטל חתך אותי מחייו והפך אותם בחזרה למשעממים ונטולי אור (כפי שהיו לפני שנכנסה אליהם שמש הבלוגים הענווה), קיבלתי ידיעה מרעישה על כך שהאקס השלישי שלי התארס. בזאת אין חדש שכן חיתנתי כבר שני אקסים לפניו אבל שוב ניכרת בעניין ידו הקומדיאנטית של אלוהים:
כל השלושה, נישאו לדייט הבא שאליו יצאו מיד עם תום יחסינו. הממושכים. וכולם סגרו על חתונה תוך פחות משנה מאז פרידתנו רווית הדמעות.
הבא!!!!!! לא חיכו למדוייטת העשירית, אפילו לא לשלישית. פשוט התחברו לנצח לדבר הבא שנתקלו בו. מי בצ'ט אפלולי, מי בארוחת שבת. מי ברגל מי ברכב מי יצעד בסך כל הדרך לחופה (רמז: לא אני, בינתיים).
אז אלוהים הפך אותי לסטאז' אנושי. אנשים באים, עושים סטאז' על הלב והגוף שלי, אומרים יפה "שלום תודה והיה לי כיף", וממשיכים הלאה לדבר הגדול הבא.
ססססעמק.
"איך זה גורם לך להרגיש?" ודאי היה שואל אותי אסי דיין ב"בטיפול".
"אנא עארף, אסי", הייתי משיבה לו. "אנא עארף. איך אמור סטאז' להרגיש? מנוצל? מיותר? מתוסכל? שמא בעל חשיבות, שכן הוא ההכנה הטובה ביותר שאדם יכול לייחל לה? תלוי איך בוחרים להסתכל על זה, אסי. תלוי בזוית הראיה. אולי אלוהים הציל אותי מחמישה אסונות. אולי. בינתיים, כמו שזה נראה, הוא מריץ בלופ בשבתות, כמו בערוץ 23, את כל הקשרים האבודים שהיו לי, ותופס את הבטן מרוב צחוק".
אז זהו, לרגל הולדת האקס החמישי (מזל טוב חומד! מאחלת לך שהבחורה באה וכו'. אל תהיה לי יוצא דופן עכשיו, חוק זה חוק!) ולרגל נישואיו הקרבים של השלישי, הכרזתי על החודש כעל
"חודש האקס הבינלאומי"
בחודש האקס הבינלאומי, מותר לבכות, מותר לקטר, מותר לשתות קופסה שלמה של שמנת מתוקה 32% שומן, סתם כי זה משהו שרציתי לעשות מזמן (אל תנסו את זה בבית. אחרי חצי קופסה תרצו להקיא את הנשמה), מותר לחזור לכל הידידים שהתגעגעו אלייך כשהיית תפוסה ולהתחנף אליהם בשביל תשומת לב גברית (האגו מאוד שביר בחודש האקס הבינלאומי וזקוק לחיזוקים! ואת זה אסי אמר לי), מותר לשים כל יום בפייסבוק מקבצי שירים עם נושאים כמו "דואטים על פרידה", "איחולי סגי נהור" ו"שירי שיטנה לאקסים שהמילה FUCK מככבת בהם".
בחודש האקס הבינלאומי גברים ונשים כאחד מוזמנים להוציא את כל הכאב, התסכול, הזעם, השנאה, והגעגוע לאקסים שלהם, בכל דרך יצירתית שיבחרו. אני, מה לעשות, לא בורכתי בכישרונות רבים – מה אני כבר יודעת לעשות, לחגוג ולכתוב? אז הנה, זה מה שאני עושה. חוגגת חודש שלם וכותבת לכם על זה J
יאללה, עכשיו עזבו אותי בשקט, יש לי חמישה אקסים להכיל, חמש צלקות מפוארות כמו אחרי ניתוח קיסרי על הלב הדרלינגי הפריך שלי. הולכת להמשיך ולהתפורר עד סוף החודש ואז, נראה כבר מה יקרה.
To be continued…
