חיי האהבה של טלי דרלינג / טייק 9
, Posted in
העץ הנדיב
את אורן בן ה-37 סידרה לי אחותי הקטנה שתחי'ה. הוא מכר של הבעל של חברה שלה, שאף היא דוסית-טרור/דוסית-חלל/כל כינוי אחר לסופר-דוסית.
מדובר באחד מהשידוכים ארוכי הזרוע האלו, שהגיונית לא אמורים להצליח שכן הבעל המדובר לא מכיר אותי ואת אישיותי המורכבת כלל, ואחותי טובת הלב לא מכירה את עץ האורן המדובר.
בעצם שניהם פה (אחותי ובעלה-של) זורקים את הנזקק לשידוך שלהם לקערת הסלט של הדייטים על סמך הכלל המפורסם "שניהם דתיים בני 30 פלוס יאללה שיסתדרו". עכשיו לכי תנסי לשבוע מסלט שבו כל הרכיבים הזויים... מלפפונים בשוקולד ממש!
טוף, באשר אבדנו אבדנו. דיברתי עם אורן בפון. ידידנו התגלה כאיש שיחה חביב, מסודר בחיים - הנדסאי, עובד בעבודה נאה, בעל רכב ואף רכש דירה צנועה בלוד ממש לאחרונה. עד אז גר עם הוריו בפתח תקווה החביבה.
לוד הינה פרח נדל"ני משגשג בימים טרופים אלו, למי מכם שלא מעודכן, אך אני לא אגדל ילדים במאורת הפשע והרשע הזו - הצהרתי מיד בפני אורן. כן, אני נכנסת לנושאים עמוקים בשיחות הטלפון הראשונות שלי עם בחורים.
כדי לא לצאת ביץ' שתלטנית כמובן הצעתי מיד אלטרנטיבה: לאחר נישואינו נשכיר את הנכס הלודאי ונשכור בעצמנו בפתח-תקווה האהובה! כמו ששר לאונרד כהן: "First we take Givat-Shmuel, then we take Petach-Tikva".
אורן נשמע שבע רצון דרך הטלפון ומיד אמר שהוא אוהב את החשיבה שלי ושזה בדיוק מה שגם הוא מתכנן לעשות ברבות הימים. עכשיו, משהסכמנו על הפרטים החשובים, ניתן היה להיפגש.
קבענו להיפגש במוצ"שק ואכן כך היה. הוא אסף אותי מבית של חברה. יחסית לאחד שהיה כל חייו פתח תקוואי והיה אמור לאסוף אותי מלוקיישן בפ"ת הוא הסתבך קשות וחברתי נאלצה להסביר לו ממושכות איך מגיעים. אך לא אני, נטולת רישיון שכמותי, אתנשא על בעלים של סיריון!
אורן הג'נטלמן, חיכה לי מחוץ לרכב. גבר רחב, שחום ומוצק כגזע. אולי מכאן שמו...? (זה המקום לציין שאחת מסטיותיי היא גופות זכרים נעריות, הרואיניות אפילו, אך חזקות וחלקות - משהו כמו יואן מקגרגור ב"טריינספוטינג").
אקססורי מעניין היה לאורן שלנו: הוא חבש לראשו כיפת בר מצווה גדולה ולבנה מסאטן. הכיפה בהחלט נראתה כנטע זר על ראשו המטולל מג'ל.
אעדכן שידידנו בא מבית מסורתי, וגדל בעוונותיו בחינוך חילוני. לאחרונה החל מתחזק. כששאלתי על אודות האקססורי, השיב לי הלז שזה על מנת "לכבד אותך, כי את בחורה דתיה".
אמרתי לו שהוא לא צריך לעשות דברים בשבילי בשלב כה מוקדם, ושזה בסדר אם יוריד אותה אם אינו נוהג ללכת עם כיפה בימים כתיקונם.
טוב, לא באמת אכלתם את הקש הפלורליסטי הזה, נכון?! הרי אני דוסית בנשמתי כזכור! שאני אגיד לבחור להוריד את הכיפה?!
אבל מה יכולתי לעשות. דמיינו את המחזה, אישה טובת מראה פוסעת מעדנות לבית הקפה יחד עם פליט משבת חתן. יופי, עכשיו תמחקו את החיוך הטיפשי הזה מהפרצוף שלכם...!
אבל הבחור התעקש. והכיפה נשארה שם.
נסענו יחד ל"קפה הגבעה" שעל אך השם המתעתע אינו מצוי בגבעת שמואל אלא בקיבוץ גבעת-השלושה. יצאנו מן הרכב.
לפתע נחרדו פניו של העלם והוא החל מכה על מכנסיו.
"אני... אני חושב ש.... ש... שכחתי את הארנק בבית" אמר בפנים מכורכמות.
אך לא אני אתן לבן ישראל כשר להתכרכם במוצש"ק!
לא נורא, שחתי לו. קורה. יש עלי כרטיס אשראי (שנאמר: "אשראי וטוב לי"), אני אשלם. העץ התנצל ממושכות, והחל לפלוט מכיסו שקלים בודדים כמנסה לאמוד בכל זאת את האפשרויות העומדות לפניו. ראו עליו שהעניין מביך אותו, והוא אף ציין ש"אל תדאגי, אני אפצה אותך בפעם הבאה". חשיבה חיובית היתה לעץ.
משהתיישבנו לשולחן ראיתי שיש מבצע מושחת למדי של לאומי קארד – ארוחת שלוש מנות ב-69 ₪. רק היום ורק אצלנו. כולל קפה! כעת אני, אני לא עומדת במבצעים סקסיים שכאלו. לכן ללא היסוס אמרתי לעלם שהערב תהיה לנו סעודת מלווה-מלכה כהלכה! מלווה-מלכה, נסביר לשני קוראינו החילונים, היא סעודה שנוהגים לאכול במוצאי שבת ובה מלווים את שבת המלכה בצאתה בשירה ובסעודה.
אז שירה לא היתה - למרות שעל פי חיוכיו של העץ כלפי יש מצב שהוא שמע שירת ציפורים בצמרתו. סעדנו את ליבנו, אני בעיקר, כיוון שהעץ, כך נסתבר, דישן את עצמו לפני שבא. שונאת את אלו שאוכלים לפני דייט, אבל על זה נדון בפוסט הבאים.
טוף, שילמתי כמו שנתחייבתי ועזבנו את המקום. למחרת לא התקשר העלם, אך כיוון שלא נדלקתי על נער הבר מצווה הגזעי שלנו, לא חיכיתי בדמעות ליד השח-רחוק.
כעבור יומיים הוא התקשר. אמר שמתנצל שלא התקשר אמש - היה עסוק בחנוכת בית לדירתו החדשה. סלחתי. אמר "מה דעתך על הצגה מחר?". עניתי בחיוב, שכן מן המפורסמות הוא שאני חובבת תרבות באשר היא, והצגות בפרט.
"יופי!" צהל אורן. "ידעתי שתזרמי! את בחורה על הכיפאק. תראי, אני עסוק מחר, יש לי פיזיותרפיה בגלל איזו תאונה שעברתי, אבל אח שלי קנה לי ולו כרטיסים דרך אתר קופונים לאיזו הצגה, אז אכפת לך ללכת איתו? הוא לא רוצה ללכת לבד."
ברור אורן, מי רוצה ללכת בדד. מה זה פה, שיר של זוהר ארגוב? לא אני אתן לבן ישראל כשר להתהלך בדד בחוצות!
אז הלכתי עם אח של אורן להצגה J
שוב ניתן לראות את ידה האירונית של ההפקה המכוונת בסידרת חיי האהבה שלי: שם ההצגה היה "לרציניים בלבד" -שני חבר'ה מוכשרים מציגים סידרת מערכונים מבדחים על עולם הדייטינג....
סבורתני כי יכולתי לתרום להם כמה רעיונות קומיים.
בכל אופן, אחיו של אורן, הסתבר כפצצת שעמום. מיד בתום ההצגה נפרדו דרכנו.
ומהעץ?
לא שמעתי עוד ציוץ.
לאור העובדה שהוא נטוע בלוד, אני מקווה שהכל בסדר אצלו...
לסיכום (סקאלה של 1-10)
מד מראה מראה שעל הקיר: 6
מד עניין: 6
מד רוחב היד: 4
Mad man: (מד הטירוף): 6
מד חרמנות: 5
ציון ממוצע מדדים שליליים: 5.5
ציון ממוצע מדדים חיוביים: 5.34
