I-tal
, Posted in
מן המפורסמות הוא שאנו מצויים בעידן שמקדש את האני על פני האנחנו. בדיחת מחזירים-בתשובה ידועה מספרת שפעם הכל היה בייג-לך, קרפע-לך, רוגע-לך ואילו היום הכל כיפ-לי, ביס-לי, פרי-לי...
(זהו, סיימתם לדמיין את אמנון יצחק מצחקק?)
אם נמיר את הבדיחה העבשה לאנגלית הרי שהכל היום הוא בסימן i (אייפד, אייפוד, איי סיאטופגו!). עם עובדות כמובן אין להתווכח ואף אנוכי, רק על עצמי לספר ידעתי. (כל זה היה הסבר לשם של הפוסט, אם עוד לא הבנתם).
אז מזמן לא נפגשנו כאן אני ואתם, סתם ככה, על כוס קפה נטול קפאין (ועל כך בהמשך), ואתם בטח תוהים מה עלה בגורלי, מעבר לחיי האהבה הכושלים שלי.
(זהו, סיימתם לדמיין את אמנון יצחק מצחקק?)
אם נמיר את הבדיחה העבשה לאנגלית הרי שהכל היום הוא בסימן i (אייפד, אייפוד, איי סיאטופגו!). עם עובדות כמובן אין להתווכח ואף אנוכי, רק על עצמי לספר ידעתי. (כל זה היה הסבר לשם של הפוסט, אם עוד לא הבנתם).
אז מזמן לא נפגשנו כאן אני ואתם, סתם ככה, על כוס קפה נטול קפאין (ועל כך בהמשך), ואתם בטח תוהים מה עלה בגורלי, מעבר לחיי האהבה הכושלים שלי.
ובכן,
להלן מספר עדכונים:
1- ביום חמישי אחד לא מזמן, הלכתי למסיבת אייטיז, אחרי הרבה זמן שלא יצאתי למסיבה. להווי ידוע שהיעדרות ממושכת של אדם מרחבת הריקודים גורמת לחלודה בשרירים מסויימים בגופו.
עכשיו, במסיבות עצמן הכל טוב, הגוף מפזז לו בחדוות נעורים כאילו היתה זו מסיבת כיתה ואני מעריצה שרופה של ג'ייסון דונובן.
אממה? איפה אני ואיפה נעורים (חוץ מהחצ'קונים שנותרו למזכרת). זה אומר שלמחרת היום גופי הקשיש נקם בי, וכאבי צלעות ועורף (מכל ה-head banging) הופיעו במלוא עוזם.
למחרת היה יום שישי גשום כזה. יצאתי לי, גופי עודו דואב מן המסיבה המדוברת, בנעלי בית להביא משהו לידיד שחיכה ברכבו.
השילוב של סוליות נעלי הבית העדינות עם מי הגשמים (הרטובים משהו) יחד עם המדרגות המובילות למרתף - גרם לי להחלקה רצינית ולא חיננית על חלקו האחורי של גופי.
אז כאילו לא הספיקו הכאבים מליל אמש, התווספו להם כעת כאבי גב, שיחד עם כאבי הצלעות יצרו 360 מעלות של כאב. הזדהיתי עם שקי האגרוף בעולם כולו.
בנוסף, ההחלקה הביאה לתגלית מרעישה: גם לישבנים יש רגשות!
נכון תמיד נדמה לנו שהתחת שלנו הוא שום דבר מעבר לגוש שומן מגעיל וחסר רגשות, מעין שרק עצבני (רק קצת פחות ירוק. וגם זה תלוי ברמת העובש שהצלחתם לגדל עליו) שכל מטרתו הוא לנפוח בעצבנות ברגעים הכי לא קשורים ולשמש מושא תשוקתם של סוטים אנאלים?
ובכן,
מסתבר שלא!
גם לתחתים יכול לכאוב. ממש. בלב! מסתבר שהחבטה האחורית היכתה בתחטלי (tachatali) הענוג מכה נמרצת מן הצפוי.
הוא מצידו נוּקד בחבורות כחולות (לצערכם אין תמונה של החבורות, לכן תאלצו להפעיל את דמיונכם התכלכל), מה שהיקשה עלי לבצע את הפעולות החביבות עלי: רביצה בשירותים תוך קריאה בספרי אמנות, ישיבה ושכיבה על הגב.
עכשיו, במסיבות עצמן הכל טוב, הגוף מפזז לו בחדוות נעורים כאילו היתה זו מסיבת כיתה ואני מעריצה שרופה של ג'ייסון דונובן.
אממה? איפה אני ואיפה נעורים (חוץ מהחצ'קונים שנותרו למזכרת). זה אומר שלמחרת היום גופי הקשיש נקם בי, וכאבי צלעות ועורף (מכל ה-head banging) הופיעו במלוא עוזם.
למחרת היה יום שישי גשום כזה. יצאתי לי, גופי עודו דואב מן המסיבה המדוברת, בנעלי בית להביא משהו לידיד שחיכה ברכבו.
השילוב של סוליות נעלי הבית העדינות עם מי הגשמים (הרטובים משהו) יחד עם המדרגות המובילות למרתף - גרם לי להחלקה רצינית ולא חיננית על חלקו האחורי של גופי.
אז כאילו לא הספיקו הכאבים מליל אמש, התווספו להם כעת כאבי גב, שיחד עם כאבי הצלעות יצרו 360 מעלות של כאב. הזדהיתי עם שקי האגרוף בעולם כולו.
בנוסף, ההחלקה הביאה לתגלית מרעישה: גם לישבנים יש רגשות!
נכון תמיד נדמה לנו שהתחת שלנו הוא שום דבר מעבר לגוש שומן מגעיל וחסר רגשות, מעין שרק עצבני (רק קצת פחות ירוק. וגם זה תלוי ברמת העובש שהצלחתם לגדל עליו) שכל מטרתו הוא לנפוח בעצבנות ברגעים הכי לא קשורים ולשמש מושא תשוקתם של סוטים אנאלים?
ובכן,
מסתבר שלא!
גם לתחתים יכול לכאוב. ממש. בלב! מסתבר שהחבטה האחורית היכתה בתחטלי (tachatali) הענוג מכה נמרצת מן הצפוי.
הוא מצידו נוּקד בחבורות כחולות (לצערכם אין תמונה של החבורות, לכן תאלצו להפעיל את דמיונכם התכלכל), מה שהיקשה עלי לבצע את הפעולות החביבות עלי: רביצה בשירותים תוך קריאה בספרי אמנות, ישיבה ושכיבה על הגב.
אם כל זה לא הספיק לכם, אז בעת שהכנתי את אורז-הקסמים שלי (כל דבר שאני מצליחה לבשל בלי לחרוך/לשרוף/לעשות שטויות הוא קסום בעיני. ולא, אל תנסו לבשל חביתה במים כשנגמר לכם השמן, זה לא יוצא כזה מוצלח), נחתכתי בעת שחתכתי בצל. אז לא מספיק שדמעתי כמו כלבה עם דלקת עיניים מהבצל הארור, ושכאב לי כל הגוף מהנפילה, כדי לגוון את יום השישי הייחודי הזה גם דיממה לי האצבע ללא הרף (לכל מי ששאל איך יצא כזה אורז מוצלח, ובכן כעת אתם יודעים את התבלין הסודי).
אסכם ואומר שלאלוהים יש את הדרכים שלו לנקום בי על זה שהעזתי לפזז כמו מוכת-ירח את "טארן אראונד"...
2- כיתה ו', בית ספר יסודי אי שם בעיר גוש-דנית.
יום הזיכרון לחללי מערכות, ואני, ילדה מוכשרת בכל התחומים, נותנת בית שלם סולו מול כל ילדי ואנשי בית הספר וגם מול הורי שהביאוני עד:
"שירים עד כאן
דקה אחר דקה
קצרות ואוהבות וכואבות
אבל האחרונה
סופית וארוכה, סופית וארווווווווווווווכה!
שעון השמש והחול, שעון השמש והחול
הגיע עד לקו."
כן, הייתי במקהלה בכיתות ה'-ו'. תמיד אהבתי לשיר/לזייף, ואם מישהו רשמי נותן לי דרור לצווח את נשמתי, אני תמיד אשמח לצווח עבורו.
19 שנים וכמה שעות אחר כך, וכאילו כלום לא השתנה.
כן כן, רבותי וגבירותי בעלי חוש השמיעה:
הצטרפתי למקהלה!
קצרות ואוהבות וכואבות
אבל האחרונה
סופית וארוכה, סופית וארווווווווווווווכה!
שעון השמש והחול, שעון השמש והחול
הגיע עד לקו."
כן, הייתי במקהלה בכיתות ה'-ו'. תמיד אהבתי לשיר/לזייף, ואם מישהו רשמי נותן לי דרור לצווח את נשמתי, אני תמיד אשמח לצווח עבורו.
19 שנים וכמה שעות אחר כך, וכאילו כלום לא השתנה.
כן כן, רבותי וגבירותי בעלי חוש השמיעה:
הצטרפתי למקהלה!
אמיתית כזו, עם נשים וגברים, אלט סופרן ובס, כמו הגבעטרון ממש! וכן, הם גם באותם גילאים. 90% מחברי המקהלה הם גימלאי החברה שבה אני עובדת. אנחנו גם עושים חזרות במועדון הגימלאים שבו הם מבלים (גם מועדון אייטיז וגם מועדון גימלאים והכל בפוסט אחד... שלא תגידו שהחיים שלי לא נעים על הקצה).
הפער בין גילי הצעיר לגילם המאוחר הוא בערך... 30 שנה?
המקהלה הזו מזמרת יחדיו כבר תריסר שנים, מה שאומר שאני צריכה לחדור פה מרקם חברתי הדוק במיוחד.
הם מספרים על מרדפים אחר הנכדים (ועל כאבי הגב הנלווים לכך) כשאני עדיין רודפת אחרי הזנב של עצמי (אבל גם לי כפי שראיתם יש כאבי גב!).
כמובן שהשאיפות שלי כמו (של כל בני מזל אריה!) הן: 1- להשתלט על העולם 2- לקבל סולו במקהלה.
בינתיים יש שם אריות ותיקים ממני כך שאני בשקט בשקט מקפלת לעת עתה את הזנב, לומדת את חלוקת התפקידים ואת מילות השירים (יא ליל! יא ליל! בבוקר ובליל!), כל זאת עד שיגיע יומי ואצליח לכבוש לי את המלוכה בעורמת הנעורים שלי, להפיל את השליטים הזקנים ולהפוך לסימבה של המקהלה!
הפער בין גילי הצעיר לגילם המאוחר הוא בערך... 30 שנה?
המקהלה הזו מזמרת יחדיו כבר תריסר שנים, מה שאומר שאני צריכה לחדור פה מרקם חברתי הדוק במיוחד.
הם מספרים על מרדפים אחר הנכדים (ועל כאבי הגב הנלווים לכך) כשאני עדיין רודפת אחרי הזנב של עצמי (אבל גם לי כפי שראיתם יש כאבי גב!).
כמובן שהשאיפות שלי כמו (של כל בני מזל אריה!) הן: 1- להשתלט על העולם 2- לקבל סולו במקהלה.
בינתיים יש שם אריות ותיקים ממני כך שאני בשקט בשקט מקפלת לעת עתה את הזנב, לומדת את חלוקת התפקידים ואת מילות השירים (יא ליל! יא ליל! בבוקר ובליל!), כל זאת עד שיגיע יומי ואצליח לכבוש לי את המלוכה בעורמת הנעורים שלי, להפיל את השליטים הזקנים ולהפוך לסימבה של המקהלה!
3- מאז שהתחיל החורף הנוכחי אני חזק בתיונים. כיוון שלקחתי על עצמי לגמול את גופי הענוג (והחבול. ראו סעיף 1) מן החומר הממכר קפאין, אז אין יותר קפה של בוקר.
זה כמובן גרם לי לצרוך כל מיני סוגי תה: ירוק עם לימונית, ירוק עם תפוזית, ירוק עם חרמונית, ירוק עם נענע, עם ג'ינג'ר וכמובן ירוק עם אחותך.
השיא היה כשהחלטתי לחלוט עלי ורדים מין הפרח ממש. 3 עלי כותרת בורוד-עז גוון וכפית סוכר עשו יופי של עבודה ויצרו משקה מענג, ריחני להפליא עד קסום ממש (נסו את זה בבית!).
בנוסף, נתפתיתי לחזור אחורה באבולוציה שלי, וחמדתי לעצמי גם תה התינוקות – אותם גרגירים הנמסים ברגע ומומתקים קלות. כן, אני ככל הנראה האדם הבוגר היחיד בתבל שאין לו כלל תינוק ועדיין יש לו בבית תה-תינוקות (וגרבר. ודייסת סולת נמסה ברגע. אבל זה לפוסט אחר...). וכן, זה תה לכאלו שהם כל כך עצלנים, שאפילו להרתיח מים קשה להם אז הם פשוט מערבבים גרגירים במי ברז ושלום על ישראל.
באחד הימים, חמדתי לי במקום תה ירוק עם ירוקת - תה שומר. טבלתי שקיק תה שומר במים חמימים ולגמתי להנאתי בלשכתי הצנועה. לפתע ניחוח חשוד עלה באפי.
אז זהו,
זה כמובן גרם לי לצרוך כל מיני סוגי תה: ירוק עם לימונית, ירוק עם תפוזית, ירוק עם חרמונית, ירוק עם נענע, עם ג'ינג'ר וכמובן ירוק עם אחותך.
השיא היה כשהחלטתי לחלוט עלי ורדים מין הפרח ממש. 3 עלי כותרת בורוד-עז גוון וכפית סוכר עשו יופי של עבודה ויצרו משקה מענג, ריחני להפליא עד קסום ממש (נסו את זה בבית!).
בנוסף, נתפתיתי לחזור אחורה באבולוציה שלי, וחמדתי לעצמי גם תה התינוקות – אותם גרגירים הנמסים ברגע ומומתקים קלות. כן, אני ככל הנראה האדם הבוגר היחיד בתבל שאין לו כלל תינוק ועדיין יש לו בבית תה-תינוקות (וגרבר. ודייסת סולת נמסה ברגע. אבל זה לפוסט אחר...). וכן, זה תה לכאלו שהם כל כך עצלנים, שאפילו להרתיח מים קשה להם אז הם פשוט מערבבים גרגירים במי ברז ושלום על ישראל.
באחד הימים, חמדתי לי במקום תה ירוק עם ירוקת - תה שומר. טבלתי שקיק תה שומר במים חמימים ולגמתי להנאתי בלשכתי הצנועה. לפתע ניחוח חשוד עלה באפי.
אז זהו,
שלשומר רבותי, יש ריח של.... ובכן, אניס. מאניס עושים ... ובכן, ערק. ריח של ערק מאפיין, ובכן.... קבצני צמתים שידם אינה משגת וודקה? ערסים בחניה של נמל ת"א ששוב לא עברו סלקציה? ילדים על ברזלים בפריפריות בדרום? יו ניים איט, אבל ערק אינו מאפיין לשכות מכובדות!
בצר לי עברתי לתה אכיניציאה. כן, יש לו טעם של תרופה נגד שיעול וריח זהה, אבל היי! לפחות הבוס לא יחשוד בי שאני משחקת שש-בש מתחת לשולחן...
בצר לי עברתי לתה אכיניציאה. כן, יש לו טעם של תרופה נגד שיעול וריח זהה, אבל היי! לפחות הבוס לא יחשוד בי שאני משחקת שש-בש מתחת לשולחן...
המשך עלילות טלי דרלינג - בפוסט הבא...! בינתיים תשמעו את הגירסה ההיתולית המגה-ערסית הזו לשיר האהוב על כולנו, "ערב טוב לך"
0 Response to "I-tal"
Post a Comment