שירו שירו בגרון ניחר ו/או עלילות טלי דרלינג ביום העצמאות תשע"ב
, Posted in
איפה הילד
,
אנטיביוטיקה
,
גרון
,
חניה
,
יום העצמאות
,
מסיבה
,
משינה
,
שטן
,
שיר
,
תל אביב
,
0 Comments
אעעעעעע.
מזהים את הצליל?
אעעעעעעעעעעעעעעעעעעע.
זה הצליל שמפיק גרון כואב. ואם תרצו לדייק, אז גרון מודלק עם פוטנציאל הדבקה גבוה, כך דברי הרופא.
הכל התחיל לפני שבוע וקצת, עת פתחתי פה לשטן. אחותי הצדקת שחיה בעולם ללא אינטרנט (היא בתם של מלאכים, ללא ספק. פלא שהיא בטוחה שאני ילדה מאומצת?( ביקשה ממני שאתן הצצה באתר של קופ"ח באיזו בדיקת דם שלה.
כשנכנסתי לגיליון הבדיקות שלה, היה שם צפוף נורא. בערך זיליון
בדיקות שנעשו בעשור האחרון. אמרתי לה שזה נורא מצחיק כי לי יש שם בערך 3 בדיקות
מהעשור האחרון (הריון, אבהות, ואיידס, לאו דווקא בסדר הזה. סתם נו! תירגעו) וזה
בגלל שאני "אף פעם לא חולה". לא סתם הרי התחפשנו בשנת 86 אני והיא
בהתאמה לאשת חייל ולכלה. נראה שעד כה שתינו מימשנו בהצלחה רבה את הייעוד שלנו! IRON WOMAN אני. אייזן בטון! (ואם הביטוי הזה לא מוכר לכם זה רק
בגלל שלא חוויתם את שנת 48, אבל אני.... ובכן, תמשיכו לקרוא ותגלו מאיפה ההשראה).
אומרים שאין רע יורד מלמעלה ולכן אני מרשה לעצמי להאשים את השטן שכמובן בא מלמטה במה שקרה בהמשך.
אומרים שאין רע יורד מלמעלה ולכן אני מרשה לעצמי להאשים את השטן שכמובן בא מלמטה במה שקרה בהמשך.
אור ליום העצמאות תשע"ב (ערב יום העצמאות לשניים
וחצי קוראינו החילונים).
יוצאת עם חברים לעיר האורות – גבעתיים. ומי שלא ראה הופעה של משינה בחברותא עם סבתות ונכדים, לא ראה הופעה באווירה גרועה מימיו. בעודי מנסה בכל זאת לשדר מעט התלהבות על אף האווירה המשפחתית המדכדכת הרמתי יד כדי לנגוע בשמיים.
לפתע מישהו מאחורי מוריד לי אותה.
הסבתי פני בתדהמה לאחור כדי לנזוף בחצוף, אך מה הופתעתי לגלות שם סבא (!!!!) שצעק לי שאוריד את הידיים כי אני "מסתירה לו לראות". מיד אחר כך הוא ישאל את הזקנה שלידו "מי מופיע עכשיו" וכשהיא תענה לו "נראה לי שמשינה" הוא ישאל אותה "איזה מין שם זה משינה" והיא תסביר לו בנינוחות השמורה לבני זוג מזה 200 שנה ש"משינה זה לא השם של הבחור, זה השם של הלהקה".
באיזשהו שלב לאחר שהזיקוקים, האבות, האימהות, הסבתות, הסבים, הילדים ופטישי הענק שהיו גדולים מרוב הילדים התחפפו, היתה קצת יותר אווירה במקום, ואז עלו "איפה הילד".
זקנים מקטרים או לא, אני את נשמתי צורחת בהופעות. בעיקר אם אני מזדהה עם הטקסטים, מה שקל לעשות בשירים של איפה הילד, בעיקר עם "רק בשביל לקבל חיבוק". אתה לאאאאאאא אוהב אותי יותר! וזה היה הנזק הראשוני שהסבתי לגרוני.
יום העצמאות תשע"ב.
שפחתכם הנאמנה יוצאת אל הטבע. הטבע עושה טוב לחלק
מהאנשים, לרובם אפילו, אבל אותי באותו יום הוא מיסטל קשות. אולי זו הפריחה האביבית,
אולי אלו חתיכי ארצנו (נשבעת לכם שאפילו היה שם זכר מסוקס שרכב על סוס לבן!), אולי
משהו בבשרים שנטחנו, אולי מישהו שם לי GHB בחומוס. לעולם לא אדע. אבל
ראשי היה סחרחר עלי עוד מהבוקר. אולי כאן כבר הייתי אמורה לחשוד. אבל אני לא
חשדניסטית!
אחד מחברינו הביא גיטרה, והוא יודע לגטר ר' החמודי הזה! ואני כאמור יודעת לצרוח! אז צרחתי איתו קצת. איזו מן שלווה, ולא עושים שום דבררררר! זו כבר היתה טראומה שניה לגרון שלי תוך פחות מ-24 שעות.
נמשיך.
מוצאי עצמאות שהוא גם חמישי בערב.
אחד מחברינו הביא גיטרה, והוא יודע לגטר ר' החמודי הזה! ואני כאמור יודעת לצרוח! אז צרחתי איתו קצת. איזו מן שלווה, ולא עושים שום דבררררר! זו כבר היתה טראומה שניה לגרון שלי תוך פחות מ-24 שעות.
נמשיך.
מוצאי עצמאות שהוא גם חמישי בערב.
מסיבה עם החבר'ה.
הגענו בשעת לילה לא כל כך מאוחרת לחניון תמים לכאורה. בבוטקה הכניסה ישב אדם שבעוד כמה דקות יזכה לכינוי "חניה-נאצי", שלא הפסיק לצעוק עלינו שלא נשאל שאלות לגבי המחיר ושהמסיבה שאנחנו הולכים אליה היא דיזאסטר ושהוא יודע על מה הוא מדבר ושאנחנו עוד נחזור על ארבע או עם זנב ושהוא לא אחראי והמשיך לנבוח עלינו שאנחנו מעצבנים אותו ושנעוף. שילמנו כמו כלבלבים גוש-דניים טובים (לא מתווכחים עם חניה בת"א כידוע).
החניון הסתבר כחניון בלהות בעל שש קומות, צבוע באדום-שוקינג (שאין צבע הולם ממנו לסרט אימה היצ'קוקי) כשמשום קומה אין יציאה לרחוב או לבניין המשרדים שסברנו שקשור אליו – כל היציאות מהמעלית או המדרגות מובילות בחזרה לחניון. רבע שעה בילינו בלימבו האימים הזה, עולים ויורדים ברגל ובמעלית, מפחדים להתפצל, כשריח של שתן, אלכוהול וגופות מרקיבות עולים חליפות באפינו, עד שקלטנו שאין ברירה................ נצטרך לעבור שוב דרך החניה-נאצי.
אצנו רצנו כעכברושים כדי לחמוק מעינו הבוחנת של החניה-נאצי ישר אל תוך רחובותיה החמימים והמזמינים של דרום תל אביב.
במסיבה פיזזתי בערך חמש שעות רצופות וגם שם צווחתי במלוא גרון ("דלינדה, מי אלמה טה ג'מה, ווין אין מי קאמה!") בכל השפות הידועות לאדם הישראלי (עברית, אנגלית, RNB, ספרדית עילגת, פורטוגזית עוד יותר עילגת וערסית-מדוברת). באיזשהו שלב היה לי נורא חם, אז הלכתי לשטוף את עצמי בשירותי הבנות. מה זה לשטוף? לטבול את עצמי בכיור. יצאתי משם מטפטפת כאילו זכיתי במקום הראשון בתחרות החולצה הרטובה.
כטוב ליבי בטפטופים נעמדתי מול מזגן תועה שחישב את כוחות
הסוס שלו למות בראותו את כמות האנשים לסנטימטר מרובע שהוא אמור לצנן.
בשלב הזה אלוהים כבר התייאש ממני ומהטיפול הקלוקל שלי במכונה המופלאה שנקראת הגוף המהמם שלי ואמר לעצמו "נו באמת, המטומטמת הזו ממש מתאמצת להיות חולה. אעביר את שרביט הטיפול בה לידידי ש', כי אין רע יורד מלמעלה".
בשלב הזה אלוהים כבר התייאש ממני ומהטיפול הקלוקל שלי במכונה המופלאה שנקראת הגוף המהמם שלי ואמר לעצמו "נו באמת, המטומטמת הזו ממש מתאמצת להיות חולה. אעביר את שרביט הטיפול בה לידידי ש', כי אין רע יורד מלמעלה".
ש', אותו הזכרנו בתחילת הפוסט, לא מפספס הזדמנויות - במיוחד אם מדובר בפותחת פיות מקצועית- ומשניתן לו השרביט הוא חבט איתו בגופי ללא רחם. לא חולה אף פעם, עאלק. אשת חייל,
עאלק. בואי אני אראה לך מה זה אשת חייל! בום! על העורף. בום! בכתף הימנית. בום!
דלקת בגרון.
אז בגלל המקל הזה קמתי למחרת בבוקר עם כאבים בשרירים ועצמות שאפילו לא ידעתי שקיימים. ועם דלקת בגרון, וחום, ומה לא.
אז בגלל המקל הזה קמתי למחרת בבוקר עם כאבים בשרירים ועצמות שאפילו לא ידעתי שקיימים. ועם דלקת בגרון, וחום, ומה לא.
אז מה למדנו ילדים?
1- לא לפתוח פה לשטן.
1- לא לפתוח פה לשטן.
2- לא ללכת להופעות אם כתוב על השקית של ההופעה
"עלולה להכיל בוטנים\זקנים\ ילדים קטנים\פטישים גדולים"
3- לא לעמוד רטובים מול מזגן
4- על טעויות משלמים
3- לא לעמוד רטובים מול מזגן
4- על טעויות משלמים
5- וגם על חניה בתל אביב.
אני הייתי טלי דרלינג, אתם הייתם קהל נפלא, ובאמת איזה מן שם זה משינה...? יובל בנאי, לטיפולך!
אני הייתי טלי דרלינג, אתם הייתם קהל נפלא, ובאמת איזה מן שם זה משינה...? יובל בנאי, לטיפולך!
0 Response to "שירו שירו בגרון ניחר ו/או עלילות טלי דרלינג ביום העצמאות תשע"ב"
Post a Comment