הצתה מאוחרת
, Posted in
עשיתי אתמול משהו שלא עשיתי 31 שנים ורבע:
הדלקתי מצית!
אולי בעיניכם זה עניין של מה-בכך ואתם שואלים את עצמכם מה האתגר בכלל, ובכל זאת: יש אנשים שהם גם שמאליים, גם שמאלנים, גם עם שתי ידיים שמאליות, ובנוסף לכל: הם גם מפחדים מאש!
אני עונה על שתי ההגדרות האחרונות, ולכן מזל שבאה לעזרתי א' שעובדת איתי והדגימה לי איך אני אמורה להשתמש במיכלית הדלק הקטנה שהשאיל לי ש'. אמנם לקח לי רבע שעה לצלוח את פעולת ההדלקה, ואגודלי השתפשפה לה כהוגן בנסיונות שווא נואלים לראות את האור, אבל בסוף הצלחתי להצית!
המטרה היתה להדליק נר לעילוי נשמת רחל אימנו, שי"א בחשוון הוא יום פטירתה, ולבקש בקשות, ובכן, אימהיות כאלו.
אני עדיין לא אמא אבל יש לי תכנונים כאלו (לתרומות חייגו, סמסו, צייצו, פייסבקו או קבעו תור לבנקאי האישי שלכם בבנק מזרעי-טפחות). אז ביקשתי בשבילי ובשביל יקיריי כל מיני בקשות, רק דבר אחד שכחתי לבקש: שכל אימהי.
שכל מהסוג שימנע ממני לחמם חלות על הפלטה – יחד עם השקית ניילון שבתוכה הן מונחות (ומי שלא אכל חלת-ניילון, ובכן, לא אכל כנראה חלת-ניילון מימיו).
שכל שימנע ממני לצלוף כדורי פלאפל קפואים אל תוך שמן רותח - ולהתפלא שהכל מתחיל לקפוץ עלי (וגם שתדעו שבסוף לא יוצא מזה פלאפל טעים בכלל! L).
שכל שימנע ממני לדחוף פינצטה לתוך שטקר (סתם כי רציתי לראות מה יותר כואב, מריטת גבות או שוק חשמלי. מזל שאבא שלי היה מספיק חכם כדי להתקין את ממסר הפחת המונע התחשמלות).
שכל שימנע ממני להדליק נרות על צלחות חד פעמיות ואז להתפלא כשהלהבה נוגעת בצלחת ומדליקה אותה (מזל שפלסטיק חרוך זה מסריח אחרת מי יודע איפה זה היה נגמר).
רחל אימנו, הריני עומדת מולך היום כסיר אידוי לקוסקוס מלא בושה וכלימה וגרגירי קוסקוס שנתקעו בחורים כי לא שטפתי טוב בפעם הקודמת שהשתמשתי בסיר, ומתחננת בפנייך שתרחמי עלי ותחונני אותי בשכל אימהי טוב וישר. וגם:
בשינה קלה כדי שאשמע מתי התינוק שלי בוכה (אבל לא קלה מדי כי אני לא רוצה לשמוע את בעלי נוחר).
ושתלמדי אותי לסרוג גרביים פצפונים וכיפות מאגניבות (או שיהיה לי מספיק כסף לקנות כאלו, גם טוב, אני לא מתקטננת איתך רחל אימנו).
וגם שיצא לי אורז אחד אחד ושיהיה בו מספיק מלח גם בלי שאצטרך לטעום חצי מהסיר.
ושאדע להשתמש בפותחן קופסאות מהסוג הפשוט (חשבתם שמצית היתה אתגר? המאבק בקופסאות שימורים הוא מן הקשים שידעתי), להצית עם מצית בפחות מרבע שעה, לא לפחד מגפרורים וממגהצים ומתנור חם ולא לצרוח כשעובר לידי זבוב (עם ג'וקים אין לי בעיה, רחל, את זוכרת שנעשיתי רוצחת מיומנת מאז שאני בדירה השכורה).
אה, ואם אפשר, חוץ מבעל בעל לב, גם ילדים ממש שקטים ומנומסים עם עברית נהדרת ואנגלית משובחת שלא קמים מוקדם בבוקר ושאף פעם לא תכאב להם הבטן מגזים, ואם כבר כואבת להם, אז שאדע לנצל את זה כדי לעשות כמה גרושים במפעל קוקה קולה הסמוך למקום מגוריי.
בתודה מראש,
מאחת שממש אהבה את השובבות התנ"כית שלך ואת כל הטריקים והשטיקים שעשית לאבא שלך וליעקב אבינו. לאורך נלך, רחל דרלינג!
0 Response to "הצתה מאוחרת"
Post a Comment