חיי האהבה של טלי דרלינג / טייק 7

פנינה ג' - עמרם (האקס-מן) הקרייריסט ו/או ז'ורדלינה ג'ולי
עמרם החביב מקריה כלשהי בצפון התקשר אלי. את השיחה הוא החל במילים "הלו? זו טלי?".
לא, זו המזכירת ערב שלה, שנשארת דרוכה במשמרת הלילה אחרי שהעוזרת האישית שלה הולכת הביתה, אך ורק כדי לענות לשיחות של הגברת דרלינג.
מה נראה לך, עמרם? הרי התקשרת אלי לסלולרי, מי ציפית שיענה...?
לעמרם היה דיבור, ובכן, אין דרך אחרת להגדיר זאת, חוץ מערסי. קול גברי שבע קטטות מועדונים, כבד ממשקלם של הנוצצים שעל חולצותיו. אבל אני, אני בת-ימית במקור. לא אני אתנשא ואשלול אנשים בגלל עגה או נימת קול.
הרי גם נימת קול צפונית-הומואית מאנפפת היא לא דבר חינני לאוזן, שלא לומר מביאת-חְפֶפַה, ואם הייתי מדברת עם אחד מאלו, נניח איזה טייס לובש סקיני מרעננה, לא הייתי ממהרת כל כך לפסול אותו, נכון? אז גם עמרם קיבל את הצ'אנסה שלו איתי.
טוב, שוחחנו על הא ועל דא. באופן טבעי הגענו לעניין ה"במה כבודו עוסק".
-          אני עובד בסלון כלות
-          אה, אתה ספר?
-          לא
-          מעצב שמלות?
-          לא
-          אוקיי, אז מה אתה עושה שם? אני מקווה שאתה לא הכלות...
-          אני....אני סוגר קצוות
-          כלומר מטאטא את הקצוות מהריצפה?
-          וואלאק מצחיקה את (עמרם מרוצה ממני...!)
-          אוקיי, אז מה אתה עושה בתכל'ס?
-          עוזר במה שצריך, דואג שהכל ידפוק, נוסע מפה לשם, עושה סידורים
-         אוקיי. עמרם. הכל בחיים זה מיצוב, והכי חשוב למיצוב זה הטייטל. בוא נקרא לך "סמנכ"ל הלוגיסטיקה של סלון הכלות רחל" מעכשיו. מה דעתך?
-          שנונה את, הא.... (עמרם מרוצה ממני...!!)
-          כן, יש שיגידו. תגיד, למדת משהו...?
-          למדתי שנה באוניברסיטה, אבל לא סיימתי את התואר. לא הסתדרנו, אני והתואר.
-          כן, זה לא קל. אתה אוהב את העבודה בסלון כלות?
-          כן, יש פה קטעים לפעמים. באים כל מיני סוגים של אנשים, למשל זוֹ'רְדֵלוֹת
-          זו'רדלות?
-          כן, זו'רדלות
-          מה זה זו'רדלות?
-          ז'ורדלות זה הנשים המבוגרות האלו שהולכות עם מחשופים ונוצצים...
-          ... ובניית ציפורניים שבע קילומטר ובלונד גוונים חרוך. כן, אני מכירה את הסוג, סבתות שחושבות שהן בנות 16. זו'רדלות זו מילה נחמדה דווקא. ואיך קוראים לז'ורדלות צעירות? ז'ורדלינות?
-          אה, אהבת את המילה הזו אה? (עמרם מרוצה ממני!!!). לא, אם היא צעירה זה ז'ורדלית.
-          הבינותי. ובכן, מה אתה מתכנן לעשות בעתיד? אתה תישאר בסלון כלות? יש לאן להתפתח שם?
-          תראי, אני מוציא עכשיו רישיון על קטנוע... כבר לקחתי כמה שיעורים
-          אוקיי, זה נחמד. לשם מה?
-          אני רוצה להתחיל לעבוד בשליחויות, שמעתי שיש בזה אחלה כסף. גם משכורת, גם טיפים.
-     כן.... אחי עשה את זה בגיל 17. באמת קיבל יופי של טיפים, אבל זו לא חוכמה, הוא חתיך (הערת המערכת: עמרם בן 30). אגב, אתה גר עם ההורים?
-          כן. תגידי, את מרוקאית?
-          אכן, חצי. איך ניחשת? גם אתה?
-          לא, אני אשכנזי משני הצדדים.
-          טוב, אז נדבר מחר...?
-          סבבה טלי, נדבר מחר.
אני יודעת, אני יודעת. אחרי שמר עמרם סיפר לי על תוכניות שדרוג הקריירה שלו, מסמנכ"ל לוגיסטיקה בסלונכלות רחל לסמנכ"ל שינוע והפצה בקונצרן פיצה-דומינו, הייתי צריכה להגיד לו שזה לא מתאים.
אבל מה שבאמת הפחיד אותי אצל עמרם, מלבד העובדה שהוא הולך לממן את המטרנה של הילדים שלי מטיפים של שליחויות, היא העובדה שהוא משתייך לזן הערסים הכי מבהיל שאני מכירה:
הערס האשכנזי.
מילא, אם נולדת למשפחה שבניה הם כולם ערסים בני ערסים, העניין גנטי, מתקבל על הדעת ומובן. מדובר בערס-טבעי, או במילה אחת: העָרְסֵטיבי.
אבל - רבאק, בנאדם, אתה מוטציה! אתה עברת חתיכת טרנספורמציה מבהילה! מבן למשפחה דתית- לאומית-אשכנזית (ועוד משני הצדדים) לערס!
איזה חיידק ביפידוס ערסיצופולוס תקף אותך בינקותך? ובאילו כוחות-על אתה ניחן כתוצאה מכך? באילו כוחות קסם ניחן הערסמוּטַנְט, רבותי?
האם הוא עמיד לסחוג הכי חריף בעולם? האם הוא יכול לדקור ולהמית אדם באמצעות סכין פלסטיק? האם הוא מנפץ בקבוקי וודקה וערק על מדרכות בכוח המחשבה בלבד?
אבל אני, אני כֵּניסטית. כניסטית זו אחת שלא יודעת להגיד "לא". יש לי בעיה קשה לדחות אנשים או להשיב בשלילה. וככה אני מוצאת את עצמית אומרת "כן" לדברים שאני בכלל לא מעוניינת שיקרו, כגון דייטים או אפילו שיחות המשך בלתי-רצויות.
למחרת עמרם התקשר. הייתי בדיוק בדרך להצגה ואמרתי לו את זה.
"אה, אז את מהאקסקלוסיביות האלה שהולכות להצגות.... יפה לך".
שוב עמרם מרוצה ממני!!!! ושוב אמרתי לעמרם שנדבר מחר כי לא יצאה לי המילה "לא" מהפה ושוב ידעתי שזה מיותר כי דרכינו, כנראה, לא יצטלבו לעולם. או שבעצם כן...? הרי אני אזמין פיצה יום אחד...
כאחרונת הפחדניות, סימסתי לו את ה"לא נראה לי שזה ילך" השגרתי בתום ההצגה. עמרם לא השיב.
אני מצטערת עמרם! אתה היית מאה אחוז. באמת. זכותך להיות ערסמוטנט עם שאיפות לקריירת שליחויות חובקת קריות. אני, אני עברתי על החטא הקדמון, חטא הולכת השולל, ועברתי על הצו שטבע הערסטיבי אייל גולן: "לא לשחק עם לב של גבר, אל תפגעי ברגשות".
מקדישה לך חמשיר התנצלות:
עמרם אתה היית בסדר
זו אני שיצאתי גפילטע עם גזר
מרוקאית אקסקלוסיבית
גם כן חתיכת אקזיביט
חומד, מגיע לך יותר.

0 Response to "חיי האהבה של טלי דרלינג / טייק 7"

Post a Comment

powered by Blogger | WordPress by Newwpthemes | Converted by BloggerTheme