על בנים ועל בנים ועל כרוב ניצנים

הכל התחיל באיזו מסיבת-אייטיז שנקלעתי אליה לפני מספר שנים. אז עוד לא הבנתי בכל העולמות המרתקים הללו, של מועדונים, ליינים ובליינים, ולא ידעתי לשייך קהל לסוג מוזיקה. אבל די מהר הבחנתי ביותר מדי בחורים יפים ברחבה, עוגבים על יותר מדי בחורים יפים ברחבה.
האינסטינקט הראשוני, כמו במפגשו הראשון של האדם הסביר עם הירק המכונה כרוב-ניצנים, הוא להגיד "אוי, איכס".
אבל אחרי שנותנים לעין להתרגל קצת למחזה הלא טבעי (גם כרוב ננסי זה לא ממש טבעי, נכון?)  מגלים שלא רק שזה לא באמת דוחה, זה אפילו די טעים. כלומר, נעים. לעין.
סך הכל, מדובר בשני גברים טובי מראה עד למאוד, ואם גבר נאה אחד זה מחזה מרנין, אז- the more the merrier!
עוד התחוור לי עת נקפו השעות באותה מסיבה, שלא רק שהמחזה, כאמור, לא דחה אותי - הוא אף עורר בי חשקים עזים לגבינה צהובה. כלומר, להיות הגבינה הצהובה בכריך האנושי טוב המידות הזה.
אז נכון, אני דוסית ויש בכלל ציווי להכרית את כל היצורים ההפוכים על נטיותיהם ההפוכות, אבל באמת שאני לא חושבת שאני מסוגלת לסקול מישהו רק כי הוא בוחר- ממש כמוני- לבלות את חייו עם כמטר ושמונים סנטימטרים של חיטובים גבריים, זיפים ומוט הילוכים.
בכל אופן, גם במגזרנו פשה הנגע המהופך ורבים היוצאים מארון הקודש. אישית אין לי חברים כאלו (סתם כי לא יצא. כמו ששמתם לב, אין לי שום דבר נגד שלא לומר שאני לגמרי בעד), אך דמותו הענוגה והמיוסרת של אורי לחמי בתפקידו כגיי הדתי רועי ב"סרוגים", נגעה לליבי.
עת צפיתי באותה סידרה מעוררת מחשבה, עלתה בי תהיה ואף השתוממות, אותה אחלוק עימכם:
בעוד שעבור הציבור הסטרייטי המשעמם נכתבו בערך זיליון שירי אהבה שגברים יכולים לפזם לנשים ונשים לגברים, בכל השפות וכמובן בלשון הקודש, נכתבו מעט מאוד שירי אהבה גאים בעברית.
אז כן, יש לעברי לידר כמה כאלו וכמובן זכור לטוב גם "איתו לנצח" של להקת "קרח תשע", אך אלו גם אלו מתארים אהבה גאה נטולת הכשר.
למעשה, בשירה העברית לא מצינו כלל שירה גאה דתית (ואל תתחכמו איתי עכשיו עם "לך אלי תשוקתי") ועל כך יש להצר (וטוב להצר מעט לפני החגים, שנו חכמים).
לשם כך באתי אני, שנפש לירית רגישה לי ואהבת חינם לכל עמישראל, ותפרתי ארשת חדשה לשיר ותיק של יורם טהרלב בשם "אני מת".
השיר המקורי, מיינד יו, על אף היותו שיר ישן מתקופה פוריטנית בהרבה משלנו, הוא סליזי למדי. נאלצתי להכשיר השרץ למענכם, חברים וחברים, וכעת גם לכם יהא פזמון אוהבים שתוכלו לפזם באין מפריע בין הסדינים, בין השמשות, ובין הזמנים!
לנוחיות קהל הקוראים החילוני, יצורף בסוף השיר מילון מונחים קצר.
ואיה השיר, אתם אומרים? או! בשביל זה תצטרכו לקרוא את הפוסט הבא... J

2 Response to "על בנים ועל בנים ועל כרוב ניצנים"

  1. חייל במדים says:

    חומר למחשבה
    אני יוצא מהארון מיד כשיגמר החורף

    Anonymous says:

    היי הייתי אומר שתנסי ביאליק יש אומרים שרמיזות רבות בשיריו ליחסי גברים אסורים ............:)

Post a Comment

powered by Blogger | WordPress by Newwpthemes | Converted by BloggerTheme