"חיי האהבה של טלי דרלינג" טייק 1, תסריט ובימוי: אלוהים/ הפקה: מלאכים/ שחקנית ראשית: ט.דרלינג/ שחקני משנה: כל זכרי העולם
, Posted in
שלום חברים.
אומרים שצריך לעשות השתדלות כדי למצוא זיווג וכל זה, אז הנה אני משתדלת.
הייתי בעמוקה (לפני שלוש שנים, נראה לי), השתתפתי בכל מיני דברים שאומרים/עושים/שותים 40 יום ורואים ישועות (אני רואה בעיקר מטושטש, כשאני בלי משקפיים), ומרוב עודף חריצות נתתי את הטלפון שלי תוך שבוע לשמונה זכרים שונים.
איך הגעתי למצב הזה?
אתם בעצם שואלים איך התחילו איתי כל כך הרבה...?
אתרי הכרויות, נו. באתרי הכרויות מתחילים עם כל נקבה שנושמת. אז אני לא רק נושמת, אלוקים חנן אותי גם בקצת פוטוגניות ולרוב הזכרים זה מספיק (אפילו שמאלו שבאתרים של דתיים הייתי מצפה לאיזשהו עומק... נו, אז הייתי מצפה).
כן, זה קל כשיש לך כמה תמונות נאות, כי גברים באתרי הכרויות ממילא לא באמת קוראים את הכרטיס שלך.
אם כבר ההערות היחידות שקיבלתי על הכרטיס (המושקע טקסטואלית!) שלי היו "גיברת, זה ארוך מדי" "מתפלסף מדי" "יא וואראדי הייתי צריך מילון אוקספורד כדי להבין מה את רוצה וגם אז לא הבנתי", וכמובן גם ה"למה מי את חושבת שאת" הבלתי נמנע, וכל זה רק בגלל שכתבתי את המילה רליגיוזי.
כעת, הסטטיסטיקה אומרת שלא כל מי שקיבל את הטלפון שלי גם יתקשר. לכם הרשיתי לעצמי לפנק את הפונים!
אבל הו, הפעם כנראה החגים עשו את שלהם ורווקינו המושבעים אמרו לעצמם "עד ראש השנה תשע"ב אני מביא לאמא כלה" וכך, חדורים רוח מחוייבות, 6 מהם יצרו קשר.
ברוח החג נתתי בהם סימנים: הילד החרדי הליטאי. התל אביבי הנמוך. משה המתנחל. המטרידן הקטן (הוא התקשר, ואני לא צוחקת, אולי 15 פעם עד שעניתי, וקטן כי הוא בן 24). הדוס-טילים מדריך הטיולים. והבסטיונר המרוקאי.
בקטנה, שחתי לעצמי, בנות ישראל היו יולדות שישה בכרס אחד, גם אני יכולה להסתדר עם שישיה!
עכשיו, אני מודה, אני עוברת על כל עבירות הדייטינג הקיימות והידועות לאדם. אני מדברת במקביל, במשולש, במרובע. אני זורקת בסמסים. אני מסננת. כבר מצאתי את עצמי אוכלת שווארמה/פיצה/המבורגר, שותה בירה, ומקנחת בשוקו-פאי וכל זה בדייט ראשון. פעם אפילו היתה לי ארוחת גורמה של 3 מנות בדייט ראשון, ולא, לא שילמתי על עצמי (פעם הייתי יותר מקפידה לא לשלם על עצמי, היום התרככתי ולפעמים אני עושה את זה, בעיקר כשאני לא רוצה דייט שני). אני יוצאת עם טווח הגילאים 20-40, בהינתן שאם אתה בקצוות אז בן ה- 40 צריך להיראות ממש טוב ובן ה-20 צריך להיות ממש בוגר לגילו.
אז כן, מדובר בחריגות בניה - באופן כללי אני מותק של דייט, חסכונית ויעילה, חייכנית כמו אשת מכירות של כדורי הרזיה ומלאת קסם כמו דיוויד קופרפילד.
באופן כללי עוד יותר אני שונאת דייטים כך שאני בקושי יוצאת. איך מסתדרת אחת שבקושי יוצאת עם השישיה האמורה...?
ובכן, השישיה הצטמצמה בדרך טבעית: אחרי שהבהרתי לילד החרדי הליטאי בן ה-21 שאני עם פאה לא הולכת, הוא החליט לוותר על שירותיי. מהבסטיונר ביקשתי שידבר איתי אחרי החג והוא עוד לא התקשר, ולתלאביבי אמרתי שאני אתקשר אבל עוד לא יצא לי. למה לא יצא לי?
כי בינתיים דיברתי עם שלושת האחרים. שלושתם היו נשמעים בסדר, ואני מאמינה בזכות הדייט הראשון לכל אזרח.
מהי זכות הדייט הראשון? זה אומר שלכל זכר תקין יש את הזכות לדייט אחד לפחות בימי חייו עם טלי דרלינג, כל עוד היא רווקה נטולת אהבה ומחוייבות.
לאור האג'נדה הפלורליסטית הזו, נקבעו 3 דייטים ראשונים.
אבל,
אלוהים יושב בשמיים ואומר לעצמו בעודו מביים את התסריט של חיי:
"טלי דרלינג הזאת. מה פתאום שמשהו ילך לה בקלות? ממתי נהנים בחיים האלה יותר מדי? בואו נרגיע. תסריטאים, תנו לי טוויסט בעלילה!".
והם נותנים.
וככה יצא
ששלושתם
מתחת למטר שמונים (הגובה האהוב עלי אצל זכרים)
סטודנטים (אני שונאת סטודנטים)
מאבטחים (תמיד הייתי להיט בקרב מאבטחים, נכון יוני?)
ובלי רכב.
לאחד מהם אפילו עוד אין רישיון.
צריך להיות עיוור כדי לא לראות את יד ההפקה המכוונת פה.
מערכת החינוך השמיימית מחנכת אותי לצניעות והסתפקות במועט. בלב טוב. במילה טובה. בקצת זיפים. לא מעבר.
הו טלי דרלינג, את לא נועדת לעושר. לצידך לא יצעד גבר תמיר ומעלף שיפיל את כל רואיו.
תבינו, חברים: זה הסיפור של חיי. תמיד יצאתי עם מובטלים. עם סטודנטים. כדי שתבינו את האבסורד, אני עצמי עובדת כבר למעלה מעשור רצוף. שום יום של בטלה.
מה, הם רואים את הקעקוע של " לשכת הסעד" שיש לי בגב התחתון?! איך הם כולם יודעים להידבק אלי?!
אז זהו, בינתיים יש לי לצאת לשלושה דייטים, מה שאומר שאתם חברים זוכים מן ההפקר וכנראה תקבלו פה סיפור מרתק בהמשכים.
יאללה, שיהיה חורף נעים לכולנו.... J (אם מישהו מוכן להסביר לי מה זה גשם במאי, חוץ משיר חמוד של אייל גולן, אני אשמח).
טלי כנראה שגורלך נחרץ להינשא למוטבל בטיטו
(לא טעות כתיב)
אם את עובדת אי שם במגדלי עזריאלי מאז גיל 20, כנראה שאין השכלה גבוהה מאוד או הכשרה מקצועית מורכבת. האם זה יהיה הוגן מצדי לשאול במה את עובדת? ולמה את לא אוהבת לא אוהבת סטודנטים שרוכשים השכלה ומקצוע שדורש יותר שנות לימוד? מה לגבי בוגרי מדעי הרוח, למשל, שהם עניים יחסית ובלי רכב? את מחשיבה השכלה כללית, או רק השכלה שמרוויחים ממנה כסף? אגב, אלה לא שאלות זועמות, רק שאלות שעולות מהפוסטים שלך
יש לי השכלה גבוהה, תואר ראשון בהצטיינות ולא ממכללה בלטביה.
אני לא אוהבת לצאת עם סטודנטים כי הם בני זוג גרועים: אין להם זמן, ובדרך כלל גם אין להם כסף /רכב, מה שמצמצם את הפגישות לפעם בשבוע בפיצריה. צר לי, אני לא בגיל הזה. אם אני יוצאת עם מישהו בן 21, אני מוכנה לקבל את כל החסרונות הללו... הוא כמובן יצטרך מצידו להיות צעיר יפיפה ונלהב.
אבל כמו שבטח שמת לב, למרות השגותיי, יצאתי גם יצאתי עם סטודנטים עניים חובבי אוטובוסים. לא הצלחה גדולה בינתיים...
;)
עד כאן זאת התקדמות טובה... אבל לא כתבת מה למדת או במה את עובדת (בניגוד לזכרים). או איך את מתייחסת להשכלה ולכישורים שלא בהכרח קשורים למקום עבודה או למאוויים חומריים-כלכליים. אגב, אני רואה שאת לא מחפשת רק מכוניות, אבל יש משהו צורם בזה שמדגישים כלכך את הקטגוריות המטפיזיות של אתרי ההכרויות: גובה, גיל, מקום מפגש, מראה חיצוני, תקציב בשקלים וכו'... מה לגבי תחומי ענין, לימודים, נושאים חיצוניים שלא קשורים לדייטים או לפרנסה, שאיפות, אמונות אישיות וכו'... אלה הדברים שהופכים בני אדם מטיפוסים זרים לאינדיבידואליים... אהבתי את הפוסטים שלך, כי הצגת שם את הטיפוסים בצורה טובה (דמויות שוליים)... אבל למה את לא מציגה את הדמות של עצמך בצורה יותר עגולה? זאת הדמות הראשית... לפחות תגלי מה למדת וקצת על מה שהדמות שלך אוהבת או מחפשת מבחינות יותר מעמיקות (כנראה שרישיון ודיפלומה זה לא הכל)